מרי יהודה כהן נולד בסוף המאה הי"ח, כנראה, בצנעא. בשנת תקצ"ד (1834) הוא נשלח לשמש רב העיר בית עד'אקה, ממערב לצנעא, כדי שיהווה פשרה בין שתי קבוצות בעיר. קבוצה אחת תמכה במרי שלום כעתרה, וקבוצה שנייה ערערה על מעמדו.
חברי בי"ד צנעא: מרי יוסף קארה, ראב"ד, מרי דוד בן מרי אברהם צאלח ומרי יחיא בן שלמה אביץ', שבחו אותו, וכתבו עליו:
"הרי כבר שלחנו לכם מורי מובחר מו"ר יהודה כהן שלא הכרתם...
מרי יהודה בן סעדיה כהן היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות נושאות את התאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911). הוא חתום שלישי מתוך שישה החכמים החתומים על התשובות.
מרי יוסף כהן היה רב העיר אלגדס שבדרום תימן בשנת תרכ"ה (1865) בערך. הוא שימש תקופה קצרה מרי בכפר חוויל, שם גדל.
הוא השתקע בעיר אלגדס לאחר שנשא לאישה את בתו של ראש הקהילה.
מרי יוסף כהן היה חכם בישוב רגאם בתחילת המאה העשרים. הכפר רגאם נמצא בנפת בני חושיש, מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: כהן, פנחס, סיאני, קורח ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד כהן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. פנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.
מרי יוסף בן אברהם כהן היה דיין בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנת ציבור העוסקת בכללי התנהגות בסעודות מצווה, כגון שאין להישאר בסעודות לאחר גמר ברכת המזון. התקנות אינן נושאות תאריך, ומרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן, אשר פרסם את התקנות, העריך, כי הן לפני כארבע מאות שנה. ספרו נכתב בשנת תשי"ד (1954), כלומר, התקנות הן מאמצע המאה הט"ז.
חתומים עפ"י הסדר: מרי דוד בן אברהם כהן, מרי שלום בן...
מרי יוסף בן אהרן כהן היה חכם בצנעא במאה הי"ח- י"ט. הוא חתום על אגרת העוסקת בפולמוס הגדול בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים. הוא חתום עם הדיין מרי אברהם מנזלי, אשר נפטר בשנת תקפ"ז (1827). לפי זה התשובה נכתבה לפני שנה זו.
יתכן והוא העתיק שו"ע עם פירוש שתילי זיתים בשנת תר"ו (1846) (ע"ע קודם).
מרי יוסף בן אהרן כהן נולד בצנעא בשנת תקע"ד (1817). הוא, כנראה, לא בנו של הדיין מרי אהרן כהן מצנעא אשר חי עד סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא היה מחכמי העיר צנעא וסופר מפורסם. התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר.
הוא חתום עם חכמי הישיבה הכללית בצנעא על תקנות ציבור בשנת תרמ"ו (1886). הוא כתב פירוש ודרוש לשלוש מגילות עפ"י הקבלה, הסוד והנוטריקון בשם "לקט הכסף". בכה"י ס"ד דפים, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י...
מרי יוסף בן בנימין כהן היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1570). הוא חתום על שטר מכר של תאג' שמכר שלום בן עואץ דקל, לקונה יחיא בן יוסף חמאמי-סרי. הדיין הנוסף החתום עמו הוא מרי יוסף בן אברהם.
בגלל ערכם הגדול של ספרים, נמכרו הספרים ע"י שטר שעליו חתמו פעמים רבות חברי בית הדין ומנהיגי הקהילה.
מרי יוסף בן דוד כהן היה חכם ומקובל בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי מקומו. שמו ידוע לי מתוך הגהות אשר כתב לספר הקבלי עץ חיים לרבי חיים ויטל בשנת תר"פ - 1920. גוף הספר הוא עץ חיים מהדורת דפוס ארעלי משנת וע@44ץ@55 החי@44ים@55 ב@44ת@55וך @44ה@55גן (ה תק"מ - 1780). פורמט הדפים הוא גדול.
מרי יוסף כתב הגהות בשולי הספר, וניכר, כי מדובר בחכם מתימן ולא ממקום אחר, ואף מתוך הקולופון ניתן להסיק זאת...
מרי יוסף בן יהודה כהן היה דיין בעיר צנעא בשנת רצ"ו (1532), יחד עם הדיין והסופר המפורסם מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם בניה.
שניהם חתומים על שטר מכר של תאג' שנפל בירושה בין שני האחים יוסף וסעיד בני אברהם נקאש. את התאג' העתיק ר' דוד, אביו של הדיין מרי אביגד ובנו של הסופר המפורסם בניה. ר' דוד העתיק כתבי יד רבים (ע"ע).