מרי זכריה כהן נולד בתימן בשנת תרנ"ח (1898). בעיר אלסדה בדרום תימן. עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922). מספר שנים עבד במושבות בבאר יעקב ובנס ציונה.
עשרות שנים שמש רב בישובי העמק ונהלל. הקים במרכז תנועת המושבים מחלקה לספוק צרכי הדת. היה חבר במועצת ההסתדרות ומזכירות תנועת המושבים. בנו בכורו, משה, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונפל במדבר המערבי.
נפטר לפני חודש אב תשכ"ט (1969).
ר' זכריה בן דוד כהן מהעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן, העתיק סידור לשלוש רגלים. לא ידוע זמן מדויק, ולדעתי כתב היד הוא מהמאה הי"ט כדלקמן.
בכה"י ק"ס דפים, ובהם תפילות לשלוש רגלים, מסכת אבות עם תפסיר בערבית, תפסיר ל"מה נשתנה" בליל הסדר, מגילת בני חשמונאי, נוסח שטרות, לוחות שנים ועוד. אין בסידור תפילות לימי חול וימים נוראים, תופעה אופיינית בתימן החל מן המאה הי"ח, לא להעתיק סידור שלם ומלא,...
מרי זכריה בן שלום כהן היה מחכמי הישוב היהודי בכיאריא שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום על תשובות חכמי הישוב לרב אברהם קוק באמצעות השליח יבניאלי. הוא חתום חמישי מתוך ששת החכמים החתומים על התשובות. התאריך על התשובות, יום ג', ט"ו בשבט תרע"א (1911).
מרי זכריה בן שלום כהן נולד בעיר סדה שבדרום תימן בכ"ה בכסלו תרנ"ח (1898). למד תורה אצל חכמי העיר מרי חיים ואחיו מרי יעיש מנצור, והוסמך על ידיהם לרבנות. הוסמך שוב ע"י מרי יחיא גרידי, רב העיר ד'מאר, המשיך ללמוד אף בצנעא, והוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
סמוך לשנת תר"פ (1920) בדרכו לעלות לא"י, שימש רב העיר שיך עותמאן הסמוכה לעדן, מינוי מטעם בי"ד עדן. לאחר שעלה לארץ בשנת תר"פ...
מרי זכריה-יחיא בן יוסף כהן נולד בצנעא בשנת ת' (1640). בגיל ארבעים היה מגולי מוז"ע.
לאחר הגלות היה מגדולי החכמים בצנעא, ושימש דיין בחברת ראב"ד מרי שלמה בן סעדיה מנזלי. ב"אגרת הבשורות", אשר כתבו חכמי צנעא ושלחו אל הקהילות השונות לאחר הגלות, הוא מוזכר כאחד החכמים התומכים להוסיף את תפילת הלחש במוסף של ר"ה, שלא היה נהוג בתימן קודם לכן. כמו כן הוא מוזכר כתומך בתקנה לתקוע שלושים קולות בחזרה ש...
מרי חוזה בן יפת כהן נולד בשנת תרי"א (1851) בערך, במחוז בעדאן כנראה.
הוא שימש רב במספר קהילות בישובים בעדאן, חוביש ומנצור.
נפטר בשנת תרצ"ו (1936).
מרי חיים כהן היה חכם בישוב דומם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה דומם נמצאת בנפת אנס מדרום לצנעא. יתכן ושם הישוב דומר או דומד.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: אסוד, כהן, דאוד ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה אסוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו...
מרי חיים בן אהרן כהן נולד בצנעא בשנת תר"מ (1880). למד תורה אצל חכמי העיר צנעא. התפרנס מתפירת בגדים יקרים. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), שימש רב בית הכנסת המרכזית "תפארת ישראל" כעשרים וארבע שנים. בעל קול ערב ושימש חזן ומשורר, ככל חכמי תימן שהיו אמונים גם על השירה.
מרי חיים בן יוסף כהן היה חכם במאה הי"ט, וחי כנראה במרכז תימן. הוא כתב פירוש לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ בנושא שחיטה וטרפיות. לפירושו קרא קרבן תודה.
בחיבור אין פירוט לגבי התאריך ומקום הכתיבה, אך מצאתי כתב יד נוסף בו העתיק את ההגדה של פסח בשנת תרכ"ב (1862) (כת"י מוזיאון ישראל). בכה"י של ההגדה ט"ז דפים.
בקולופון כתוב:
"ונכתבה על שם... (מחוק) והכותב... חיים בן יוסף כהן...