מרי סעדיה בן יוסף כהן היה מחכמי העיר צנעא או אף דיין באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנות ציבור העוסקות בכללי התנהגות בסעודות מצווה, כגון לא להישאר לאחר גמר ברכת המזון. הרב עמרם קורח, שפרסם את המסמך העריך, כי התקנות לפני כארבע מאות שנה. ספרו סערת תימן נכתב בשנת תשי"ד, ומזה הסקתי, כי המסמך נכתב באמצע המאה הט"ז.
חתומים על התקנות עפ"י הסדר, החכמים: מרי דוד בן אברהם הכהן, מרי שלום בן שלמה,...
מרי סעדיה בן יפת כהן היה חכם במאה הט"ו. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פירושים להפטריות שנכתב במאה הט"ו. בפירוש מובאים פירושים ששמע מאחרים, וביניהם בשמו של "אבא מרי ז"ל סעדיה בן יפת הכהן", דף 25א' (עיין עוד בערך עמרם בן יפת כהן).
מרי סעדיה בן משה כהן היה דיין בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא חתום על פסק דין בצנעא ביום חמישי, י"א בשבט בס"ג לשטרות (תקי"ב - 1752). חתומים עפ"י הסדר: מרי סעדיה בן משה הכהן, מרי שלום בן יוסף בשארי ומרי פנחס בן שלמה עראקי.
פסק הדין עוסק במכירת חלק מביתו של מרי יוסף, אביו של מהרי"ץ, ליעקב בן סעיד צאלח. ברשימות הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח שמו לא מוזכר, ומסתבר, כי היה דיין במינוי זמני.
מרי סעדיה בן שלום כהן היה דיין, וכנראה, אף ראב"ד בבי"ד של הישוב כיאריא שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום על תשובות חכמי הישוב, לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי, בתאריך יום שלישי, ט"ו בשבט תרע"א (1911). אחריו חתומים: מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה כהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום כהן ומרי יפת בן יפת. סה"כ חתומים שישה, אולי שני הרכבים, ואולי חברי בית...
מרי עואץ' - עודד בן יפת - חוזה כהן נולד בשנת תרי"א - 1851 והיה רב ראשי באזור בעדאן שבמחוז איב בדרום תימן. בשנת תרפ"ב - 1922 כתב חיבור @44תורת הזבח@55. העוסק בהלכות שחיטה.
נפטר בי"ח בתשרי תרצ"ו - 1936. ראה באנציקלופדיה ע' 263.
לאחר פרסום האנציקלופדיה קיבלתי חומר נוסף עליו כדלקמן:
מרי עואץ' היה ידידו של מרי יחיא חסן הלוי, ויחד הנהיגו את הקהילה. ביום שני כ"ג בתמוז בר"ך -...
מרי עודד בן חוזה כהן נולד בכפר אלנאצרי, שליד העיר איב בדרום תימן, בסוף המאה הי"ט. למד תורה אצל חכמי העיר, ובעיקר אצל רב הקהילה מרי דוד בן סעדיה הלוי. שימש רב הקהילה בתחילת המאה העשרים, לאחר שנפטר רבו. בנו הוא מרי ראובן כהן, רב העיר חדרה לשעבר.
מתורתו ידועים שני חיבורים:
ספר @44תורף הזבח@55 - עוסק בהלכות שחיטה, אשר חיבר בשנת תרפ"ו (1926).
ספר נוסף עוסק בעיבור שנים...
מרי עודד-עואץ' בן יפת כהן נולד בשנת תרי"א (1851), ושימש רב ראשי באזור בעדאן. הוא כתב חיבור בהלכה העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרפ"ב (1922) בשם "תורת הזבח". ממקורותיו העיקריים: ספרי מהרי"ץ בנושא השחיטה, והספר מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב. בנו הוא מרי ראובן בן עודד כהן, אשר שימש רבה של שכונת נחליאל ורב העיר חדרה.
ביום שני כ' באלול תרצ"ג (1933) הוא ובנו מרי שאול קיבלו מינוי מבי"ד צנעא...
מרי עמרם כהן היה חכם בעיר רדאע במאה הי"ח. הוא מוזכר במכתב שכתב אהרן בן שלמה כהן מרדאע, ובו הוא מתאר, כי ר' עמרם הגיע לעיר רדאע לאחר שהיה בצנעא ונפגע מהיחס אליו שם, יחס שפגע בו גם כשהגיע למקומות אחרים.
מרי עמרם בן יפת כהן היה חכם בתימן במאה הט"ו. לא ידוע מקומו.
הוא ידוע מתוך חיבור שכתב, ובו פירושים וחידושים להפטריות בעברית ובערבית. בכה"י מ"ב דפים.
מקורותיו בעיקר מדרשים ופילוסופיה, וכן פירושים מאביו, כנראה, "דרש ר' יפת נע"ג", "אבא מרי זצ"ל סעדיה בן יפת הכהן", "דרש ר' יפת נע"ג אלדמשקי".
הכינוי "אלדמשקי" מרמז, אולי, שמוצא המשפחה מדמשק שבסוריה, ואולי סבו של הכותב, ר' יפת...
ר' פלוני, אחיו של יחיא בן סעיד הכהן העתיק לאחיו את ספר מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי במאה הי"ט. לא ידוע שמו הפרטי של המעתיק, מקומו וזמנו המדויק.
בכה"י ר"ה דפים. מתחיל מאמצע פרק א' של החלק השני, נר ג' כלל ד' חלק ז'. כה"י כולל את פירוש נפש יהודה.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת המנורה... ונכתבה על שם האח הטוב... אחי ועט"ר יחיא אבן סעיד לבית אהרן הכהן".