ישראל בן יוסף

ר' ישראל בן יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה, ויש המכנים את המשפחה משתא, נולד במחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא בנו או אביו של המשורר המפורסם ר' יוסף בן ישראל.

ידוע כי העתיק שני סידורים לפחות וכתב שירים. מרי שלום שבזי כותב במדרש חמדת ימים לפרשת בלק:

"וכן היה בשנת שע"ט ליצירה (1619) אתתק"ל לשטרות... ומצאתי שכתב הרב ר' ישראל ספרא (ב"ר יוסף זלה"ה) שנולדתי באותה שנה אני צעיר המחברים שלם בא"מ יוסף משתא ועל שם עירי מכונה שלאבזי".

הסידור הראשון הוא כת"י ירושלים. את הסידור העתיק בשנת שפ"ב (1622) בכפר אעדאן שבמחוז שרעב. השלמת ההעתקה הייתה ביום שני, י' בניסן אתתקל"ג לשטרות (שפ"ב - 1622), ונכתב במימון ר' שלמה בן סעדיה ובנו. בחיבור התוודע ר' ישראל לספרי הדפוס, והוא משלבם בתוך סידורו, ואפילו קטעים שלמים כמו: קטעים מספר כל בו, "שימוש תהילים עם לוח המזמורים, שיר היחוד כפי שהוגה בצפת", "וזאת הנוסחא שנייה מהדפוס סדר תפילת תענית אסתר", ועוד.

בנושא מנהגי ליל הסדר כמעט ואין תוספות ושינויים מספרי הדפוס, ויש בהגדה השפעות ממסורות קדומות, מרס"ג, הרי"ף והרמב"ם, מתאים להגדות העתיקות ביותר קודם לעידן השפעת הדפוס בתימן.

בקולופון כתוב:

"נכתב זה הסידור על שם החבר הטוב שלמה (ש"ע) בן סעדיה ועל שם בנו... סעדיה (ש"ע) בן שלמה... נשלם זה הסידור בסייעתא דשמיא ביום שני עשרה ימים לחודש ניסן שלשנת אתתקל"ג שנין לשטרות (שפ"ב - 1622) בכפר אלאעדאן לישועה קרובה... קטן הסופרים צעיר המתבוננים ישראל בר' אבא מרי יוסף בר' אבא מרי ישראל בא"מ יוסף בר' משה בא"מ סעדיה בא"מ דוד בא"מ אברם בא"מ מעודד זצ"ל והקורא ידון אותי לכף זכות...".

הסידור השני הוא משנת ת"ב (1642) בתעיז. הסידור פורסם במהדורת צילום ע"י בנימין עודד מכפר סבא, והוא מכונה תכלאל משתא שבזי. גם בסידור זה חדרו תוספות ושינויים רבים מספרי הדפוס, אך לא חדרו מנהגים להגדה של פסח, והיא מייצגת את מנהגי ליל הסדר קודם שהגיעו ספרי הדפוס לתימן.

נפטר, כנראה, במחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ז.