צארום, יחיא בן יהודה

מרי יחיא בן יהודה צארום היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט.*

הוא ידוע מתוך חיבורים שהעתיק וספרים שחיבר. קודם לי"ט באדר א' תרי"א (1851) חיבר את הספר @44"זרע שלום"@55, העוסק בחידושים לתורה, גמטריאות, סודות ונוטריקונים, וכן שירים וקינות המתעדים אירועים קשים שהיו בצנעא בשנים תר"ז-תרי"ח (1847-1858). האירועים כללו התנפלות של שבטים על שכונות היהודים בצנעא, שוד, ביזה ועוד. החיבור מכיל ק"ע דפים. לא ידוע אם החיבור שהיה בפני י"ל נחום הוא הספר שנשדד או שמדובר במהדורה אחרת.

באחת הקינות בחיבור הוא כותב:

"אוי לי על שברי כי נשבו ממני חידושי תורה שחידשתי, והם נשבו בשנת התרי"א (1851) ליצירה באדר ראשון י"ט לחודש, יום שישי, והייתי קורא אותם החידושים זרע השלום".

חיבר ספר שני @44"ליקוטי אורות"@55 - פירוש למילים הקשות שבתלמוד, ובהקדמה הוא כותב:

"בשם ה' נעשה ונצליח אל עולם... להאיר עיני המון העם אשר כמותי הלומדים בגמרא ואינם יודעים המלות האמורות בלשון ארמי ואמרתי אני הצעיר זכריה צארום להעתיקם פה בחפץ (ספר) קטן מהרב ה"ה רש"י ראש המפרשים וקראתי זה החפץ ליקוטי אורות... והתחלתי ממסכת בבא בתרא שאנו לומדים בכל יום, והשם יזכיני ליאור באור תורתו ויסייעני על מעשה רצונו".

הוא חתום על שתי כתובות, בשנת תרכ"ה (1865) הוא חתום עם ר' שלום בן יהודה משרקי על כתובת יחיא שליט וזהרה ג'ראזי, ובשנת תרל"ז (1877) הוא חתום עם ר' סעיד בן אברהם משרקי על כתובת אברהם טביב וסעדה עאשרי.

הוא העתיק חיבורים שונים, וביניהם:

"אגדה לתשוקת נחשקת אחינועם בנן של קדושים... אהרן נו"ו בן... כמה"ר יוסף בן כהרשב"א נר"ו כ"ץ ידוע אלעראקי אכי"ר".

לאחרונה נמסר לי כתב יד שהעתיק (ע"י עובד חיים מרחובות). בכה"י לא מצוינת השנה. כה"י הוא קונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ, עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בדיחי.

בקולופון כתוב:

"הצעיר הכותב צאן קדושים יחיא בן ליהודה א"א מ"ו צארום יצ"ו".

נפטר בצנעא לא לפני שנת תרל"ז (1877).