מרי דוד צפירה היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך שמועה שכותב בשמו מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל. הוא כתב את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. שם הוא כותב: "והורה לי הר' דוד המכונה אלצפירה", משמע, שהוא בן דורו, וחי בצנעא.
עפ"י הזמן והמקום מסתבר, כי הוא אביו של מרי משה בן דוד צפירה, מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט (ע"ע).
מרי משה צפירה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין, וביום חמישי י' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי היה ויכוח כספי בין סעדיה בן מרי משה צפירה לבין מרי יחיא יוסף ואחיו משה.
בפנקס בית הדין כתוב:
הופיעו סעיד בן מ"ו מוסי' אלצפירה ומ' יחיא יוסף ואחיו מוסי', ונפסק הדין ביניהם על פי הפסקים שכבר בידיהם. ומצד תביעת סעיד שיחיא מכר לו חצי המגרש המזרחי...
מרי משה בן מרי דוד צפירה היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. אביו מרי דוד צפירה היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה קשה במיוחד, כפי שכותב בהקדמה לספרו כדלקמן. הוא חתום עם חכמי צנעא באגרת לחכמי ירושלים ביום שני, א' באייר תרמ"ב (1882). הוא חתום פעם שנייה עם חכמי הישיבה בנושא שתי קופות הצדקה שעורר ויכוח בצנעא, עקב דרישת השד"ר ר' אברהם וזאן לקחת את כספי הצדקה לעניי א"י, ולא...
מרי משה בן שלום צפירה היה מחכמי הישוב סוק בתחילת המאה הי"ח.
הוא ידוע מתוך ספר הלכות העוסק בהלכות שחיטה בערבית. בכה"י צ"ו דפים, ובראש החיבור כתובה קינה "אזיל דמעה עיני", ובסוף הקינה כתוב:
"נשלם בחסד האל וברחמיו יום שישי כ"ח לחודש סיון שנת במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733) במאתא סוק צד... דעל בירא דמיין נבעין דילה מותבה, הצעיר...".
החיבור נותר בשלושה כתבי יד, ובאחד מהם הוא מכונה...
מרי סעדיה צפירה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך מהמסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי כ"ג בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי סעדיה צפירה צריך לשלם חצי קרוש למרי יחיא יוסף חמאמי ולאחיו משה על הנזק שגרם להם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קיבל עליו מ"ו סעיד אלצפירה לשלם חצי קרש למ"ו יחיא יוסף אלחמאמי ולאחיו מוסי', כנגד ההפסד שגרם להם אצל יודא צעדי ואלמהלא, וסכום זה...
מרי סעדיה בן יוסף צפירה נולד בעיר תנעם במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא אביו שלמרי יוסף צפירה שהעתיק כת"י בתנעם בשנת תרמ"ב (1882) ובצנעא בשנת תרמ"ה (1885). יתכן, כי גם מרי סעדיה צפירה היה נודד בין הערים תנעם-צנעא-הרי חראז שבמרכז תימן. הוא התפרנס מהעתקת ספרים, והעתיק את הספר זבח תודה ודיואן בעיר תנעם בשנים תרי"ג- תר"כ (1853-1860) כדלקמן.
הוא התפרסם בזכות ספרו @44"כסף צרוף ומעין גנים"@55...
ר' סעדיה בן מעודד צפירה העתיק את התאג' חומשים בראשית ושמות בשנת ת"ז (1647). לא ידוע מקומו.
בכה"י קפ"ו דפים, כולל ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. בראש כה"י פרקי תהילים במקרוגרפיה וכן השיר "אמונה יוצרה", ושם גם שילב את שמו.
השם נקבע על סמך המשפט השני "אני סעדיה צפירה (או צעירה) ילוד מעודד... חתמתיה שנת אתתקנ"ח (לשטרות, ת"ז - 1647)".
מרי שלום צפירה היה דיין בעיר תנעם שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט או לכל המאוחר בתחילת המאה העשרים.
הוא שימש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי יוסף קרואני.
בעיר תנעם לפני העלייה הגדולה לארץ היו שני בתי כנסת ציבוריים: חמאמי ותנעמי. יהודי תנעם היו עניים והתפרנסו מכתיבת ספרי סת"ם, חייטות, סנדלרות וכדומה.
מרי שלום צפירה היה דיין בישוב תנעם במחצית הראשונה של המאה העשרים. תנעם נמצאת בנפת בני בהלול שבמחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא. הוא שמש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי יוסף קרואני. ראה באנציקלופדיה ע' 537.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד יחד עם בנו שלום.
...
מרי שלמה צפירה היה רב הקהילה היהודית בעיר תנעם בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.
בשנה זו מנתה הקהילה היהודית כשבעים בתי אב, רובם עניים, והתפרנסו ממלאכה וממסחר באגוזים, שקדים ותבואה. בעיר שני בתי כנסת "ושלות השקט ביניהם".