ר' עואץ בן שלום העתיק סידור תפילה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו, ולהערכתי חי באזור רדאע.
בכה"י קמ"ג דפים. הסידור כולל את התפילות לחגים שבועות, סוכות ושמחת תורה, ונכתב במימון ר' סעיד בן צאלח עזאני. משפחת עזאני היתה נפוצה בעיר רדאע, ומקורה באזור אנס, ולכן מסתבר, כי אף סופר זה חי באזור זה.
בקולופון כתוב:
"נכתבה על שם... סעיד בן צאלח בן סעיד בן דאוד המכונה...
מרי עואץ חסן נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בישובו גחאף, כנראה, שבדרום תימן.
הוא שימש דיין וראב"ד בישוב בשנת תרע"א (1911). הוא חתום ראשון על התשובות לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מהתאריך יום שלישי כ"ד בטבת תרע"א (1911), ואחריו חתומים מרי מנחם ומרי זכריא.
במכתב נוסף הם כותבים, כי שליחו של יבניאלי הגיע לישוב בכ"ד באב תרע"א וקרא להם לעלות לא"י. במכתב הם...
מרי עואץ חסן היה דיין בישוב נצ'ארי שבמחוז איב בדרום תימן, לא הרחק מהעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא כתב גם ספר הלכה העוסק בשחיטה וטרפיות, אותו סיים לכתוב בסיון תרפ"א (1921). בסוף הספר מקאמה בחרוזים, ולהלן מספר שורות:
"נשלם דין שחיטה ובדיקה, בעזרת בורא שמיא וארקא, ונבעי למינה ופרקינן מכל עקא, בזכותא דיוסף צדיקא, ובעגלא ישכר לן פריקא, וירמי חטאן לימא עמיקא, וישזבינון מכל סנאה ומעיקא,...
מרי עואץ שלום היה ראש השוחטים בעדן בשנת תרצ"ח (1939). הוא הסמיך לשחיטה בשנה זו את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב ומרי שלם שבזי.
יתכן והוא מרי עואץ בן שלום זכריה, אשר הגיע לעדן מהעיר ביצ'א, ולכן היו שכינוהו גם בידאני. יש שקראו לו מרי עואץ שלום ע"ש אביו, יש שקראו לו מרי עואץ בידאני ע"ש עירו. יתכן ומדובר בחכם אחד.
מרי עואץ' היה חכם בישוב שבאם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. העיר שבאם נמצאת בנפת בני זייד, כשלושים וארבע ק"מ מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: מגארי, לוי, חאסר, קאעה, חגבי, גמאל, מזעקי, גזפאן, עדוי, מנצור, קהלאני, שוכר, ת'לאי, כהן, דן, כאשאת, פצ'יל, ד'מארי, ירימי, טוילי, דנוך, מגארי, משרקי, חמדי, הזמי, בדיחי, עמר, אלשיך, מנכלי, קארטה, חאצ'רי...
מרי עואץ' היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ששים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון גראמה, מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני ומרי יחיא אלשיך. שמו ידוע מתוך...
מרי עואץ' בן שלום נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש ראש השוחטים בעיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא הסמיך לשוחט את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב. ראה באנציקלופדיה ע' 435.
לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שהגיעו לידי, ומספרו של מרי שלום בן יחיא זכריה, דיין בעיר ביצ'א.
מהספר ניתן ללמוד, כי הוא נולד בסוף המאה...
מרי דוד עואץ' היה חכם וחי ברמת עמידר בר"ג. ראה באנציקלופדיה ע' 85 ערך דוד עואץ'.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים עליו.
מרי דוד בן יהודה עואץ' נולד בצנעא בשנת תר"ס - 1900. למד תורה אצל מרי דוד קאפח, ותקופה מסוימת אצל מרי יחיא קאפח. בהמשך למד שנים בבית המדרש "בית מסורי" אצל רבו המובהק מרי יחיא אביץ', מתוך דוחק הגוף ויסורי נפש. סייע בידו מרי רצון צארום.
עסק...
מרי סעדיה בן סעדיה עואץ' היה, כנראה, רב קהילה או רב אזור שהארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא. שמו ידוע לי מתוך הסמכה לשחיטה שנתן בשנת תרע"א - 1911, למרי שלום בן שלמה עופרי מכפר גמימה שליד העיר שהארה.
ביום כ"א בתמוז ברכ"ב - תרע"א - 1911 בחן אותו מרי סעדיה והעניק לו הרשאה לשחיטה. שבוע לאחר מכן נבחן מרי שלום עופרי אצל גדולי חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הרב הראשי, מרי יחיא קאפח החכם באשי, הדיין מרי...
מרי סעדיה עואץ' היה רב ראשי וראש אב בית דין של אזור חשא במחוז תעיז, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו ידוע לי מספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, אשר היה מקורב ביותר לאימאם, והיה הדמות המרכזית בהשגת אישור יציאה ליהודים. מרי סעיד שהה ביום ראשון ב' באייר תש"ט (49/5/1) בתעיז, כדי לבקש מהאימאם אחמד לסייע ליהודי הישוב ד'וראן, אשר הושלכו לבית הסוהר ע"י השליט המקומי. הוא שהה כחדשיים בתעיז בתקוה...