ר' עואץ בן אהרן העתיק סדר ההושענות ופיוטים לשמחת תורה בשנת תרצ"ז (1936). לא ידוע מקומו. בכה"י ל"ד דפים. ההושענות עד דף כ"ב, ב, ומדף כ"ג הפזמונים לשמחת תורה כולל "ברכה לרבים" שהיה נהוג לומר בשמחת תורה בתימן, וכמעט נעלם ממנהג תימן בארץ. נכתב במימון ר' זכריה בן דוד.
בקולופון בסוף כה"י כתוב:
"נכתבה על יד... עוץ' בן אהרון יום א' ערב חג הסוכות שנת תרצ"ז (1936) לתשוקת ה"ה זכריא בן מו...
מרי עואץ בן דוד היה מדייני העיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי שלום חתוכה, מרי יחיא עומיסי, מרי צאלח בנימין, מרי אהרן בן דוד ומרי שלום מניה. העיר רדאע, היתה העיר השנייה בגדלה בתימן אחרי צנעא ומנתה כ-500,2 יהודים.
הוא ידוע מתוך עדותו של מרי צדוק - צאלח יצהרי. ברשימות הרב הראשי האחרון שהיה בעיר, מרי יחיא עומיסי, יש שינויים וחוסר התאמה ברשימת הדיינים...
מרי עואץ בן דוד סעדיה היה דיין בבי"ד של העיר צ'אלע שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא ידוע מתוך חיבורו של תלמידו מרי יהודה שלום אחרק אשר כתב ספר בשם זבחי צדק, העוסק בשחיטה וטרפיות, בעיר צ'אלע בשנת תרפ"ד (1904).
בספר הוא כותב:
"ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מתנא סעיד נע"ג, ושני לו מ"ו חסן בן כמהר"ר...
מרי עואץ בן חיים שמש ראש הקהילה היהודית בעיר כוחלאן שבמרכז תימן, מצפון לצנעא, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד בעיר בשנת תרנ"ג (1893) בערך. למד תורה אצל מרי יוסף דאודי ראש הקהילה בעיר, ואף זכה בהמשך להיות חתנו.
הוא ומרי סעדיה עואמי שמשו יחד בהרמוניה ראשי הקהילה בעיר לאחר פטירת רבם. בנו ר' אברהם נפטר בצעירותו בן כ"ה שנים. נכדו הוא הרב שלום אברהמי חבר הרבנות בפ"ת.
מרי עואץ...
מרי עואץ בן חיים היה דיין וראב"ד בישוב חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי דוד שלום מחרף אלהיגה, ודיין נוסף מרי סולימאן שוכר מהישוב כ'רעסה הסמוכה, שם גר עם שני אחיו היהודים בלבד בישוב מוסלמי. לעתים היו נצרכים לבי"ד שבישוב אלגוירה שבמחוז.
הישוב חרף אלהיגה מנה כשלושים משפחות, שני בתי כנסת פרטיים, האחת בראשותו של מרי עואץ בן חיים והשני...
מרי עואץ בן יוסף היה מחכמי הישוב חדאד שליד העיר דמת בשנת תרצ"ו (1936). יחד עמו בהנהגה היה מרי יוסף בן עואץ.
הם מוזכרים בהקשר לפולמוס שהיה עקב מום שנפל בעגל בכור. בי"ד של העיר דמת פסק שהמום אינו פוסלו, רבני הישוב חדאד נמנעו מלפסוק, ואילו מרי בנימין שוכר גמליאלי, מרי קהילה מעזבה (אבי כותב הספר) פסק, שהמום פוסל את העגל, ואף עשה מעשה ושחט את העגל.
מרי עואץ בן יחיא היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט, משנת תרל"ד (1874) עד שנת תרמ"ט (1889).
הוא חתום על מספר פסקי דין בעיר בשנים אלו. ביום ראשון, ד' באלול תרל"ה (1875) הוא חתום בנושא תקנות בין שכנים בענין יורשי מתנא דאוד אלעטואר. בשנת תר"מ (1880) הוא חתום לאחר הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי, ובשנת תרמ"ט (1889) הוא חתום לבד על שטר העוסק במכירת בית.
נפטר, כנראה, בעיר דמת...
מרי עואץ בן יחיא היה מנהיג, כנראה, באחד הישובים בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע מקומו. הוא חתום על שטר חוב ואחריו חתום ר' חסן בן סעיד. שטר החוב ניתן לנצ'רה בת מעוצ'ה ציד. יתכן והם חתמו בתור עדים ולא כמנהיגים.
ר' עואץ בן מנצור העתיק את הספר מקור חיים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדוייק ומקומו.
בכה"י ל"ז דפים. את הספר חבר מהרי"ץ בן יעקב לפני שנת תרי"ט (1859), שנה בה נפטר. לפי זה, מסתבר, כי את הספר העתיק ר' עואץ בן מנצור במחצית השניה של המאה הי"ט. בסוף כה"י קמעות וסגולות בכתיבה.
בקולופון כתוב:
"כתיבת ידיע אני... עוץ בן מנצור יצ"ו".
מרי עואץ בן מתנא סעיד נולד בסוף המאה הי"ט.
הוא הוסמך לרב העיר ביום רביעי ז' בתשרי תרפ"ז (1926) ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. בכתב ההסמכה כתוב, כי הוא שמש ממלא מקום אביו ברבנות העיר עוד קודם להסמכתו, וכי הוסמך לרב העיר לאחר ששהה עם מרי יחיא יצחק למעלה מחודש ימים, בהם התרשם מהתאמתו לתפקיד.
בח"י במרחשון תרצ"א (1930) הוסמך שוב לרבנות ע"י בי"ד של העיר עדן. חתומים: מרי יצחק בן...