עזאני, זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה עזאני היה סופר פורה, וחי ברדאע במאה הי"ז.

עד כה מצאתי חמשה כתבי יד, אשר העתיק בעיר, בשנים ת'-תמ"ז (1640-1687). הוא העתיק פעמיים את סידור חידושין לר"י ונה, פעמיים את מדרש הגדול ופעם אחת את ספר הזוהר. התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.

כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל 260) הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק בשנת ת' (1640). בכה"י קס"ה דפים. נכתב במימון ר' מעודד בן זכריא.

בקולופון כתוב:

"ונכתב על שם... מעודד בן זכריא... אני... קטן הסופרים... זכריה בן יוסף... נשלם... במעלי שבתא דהוא חמשא יומין לירח אייר בשנת אתתקנ"א שנין לשטרות (ת - 1640) במאתא רדאע".

כתב היד השני הוא (כת"י פלדמן 52) ספר הזוהר לחומש שמות שהעתיק בשנת ת"ה (1645).

כתב היד השלישי הוא (כת"י בהמ"ל 1479) מדרש הגדול לחומש במדבר ודברים בשנת ת"ח (1648). נכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה. שם המשפחה נמחק. בכה"י קס"ב דפים.

בקולופון כתוב:

"ונשלם... תמוז שלשנת אתתקנ"ט לשטרות (ת"ח - 1648) במאתא רדאע... (על שם) יוסף בן סעדיה הידוע... (נמחק)... והכותב זכריא בן יוסף בן סעדיה בן שלמה הידוע אלעזאני".

כתב היד הרביעי (כת"י שיקגו) הוא סידור פעמון זהב עם פירוש חידושין שחבר מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, אשר חי באזור זה של מעבר וד'מאר הקרובות לעיר רדאע. כה"י הועתק בשנת תכ"א (1660). ניקוד עליון כמקובל. הסידור כולל סליחות ליו"כ, והחלק האחרון שבסידורי תימן עד סוף המאה הי"ז, כמו מילה, ברכות, שטרות, לוח שנים משנת תי"ט (1659), שירים וכדומה.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור בחד בשבא דהוא תלתא יומין לחדש תשרי שלשנת אלפא ותשע מאה ושבעין וחד לשטרות (תכ"א - 1660) במאתא רדאע תחרוב ותצדי... והכותב קל הקלים זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה. וכללתי בזה הסידור זמירות ותהילות ותחנוני תפילות ותקוני שבתות וזכרון המת ומקום הצלבות ודברי תשובות ושליחת החובות...".

כתב היד החמישי (כת"י בהמ"ל 809) בו העתיק שוב את סידורו של מרי יצחק ונה בשנת תמ"ז (1687). נפטר בעיר רדאע לאחר שנת תמ"ז (1687).