עורקבי, יחיא
מרי יחיא עורקבי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר רדאע. הוסמך לרבנות ע"י מרי שלמה צ'אהרי ומרי יחיא בסיס. היה מראשי הקהילה משבעה טובי העיר. עסק במסחר בישובים השונים, וסירב להשתמש בכתרה של תורה. היה מקורב לתנועת הדרדעים בתימן.
בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ בעלייה הגדולה, שהה במחנה עין שמר, ומשם נשלח למושב פדוים שבנגב. המקום לא מצא חן בעיניו, ויצא לחפש מקום אחר להתיישב בו, עד שמצא כפר ערבי נטוש ליד לוד בשם "ספריה". שלוש משפחות חיו במושב הנטוש, המוזנח והפרוץ ללא חשמל ומים. שמו הוסב למושב תוחלת. השקיע זמן רב ומאמצים עצומים כדי לשקם את המושב ולהפכו למקום הראוי למגורים. כ"ה שנים חי במושב במסירות ובעקשנות ביחסים טובים עם אנשי כפר חב"ד שהקימו את הישוב אחרי מושב תוחלת. נאלץ לעזוב את המושב לאחר שאנשי כפר חב"ד רצו להתרחב על חשבון מושב תוחלת, וכל מאמציו והמאבקים שניהל לא נשאו פרי. הוא לא היה קשור לשלטונות, בעוד שלאנשי כפר חב"ד היו קשרים, ובעיקר שנשיא המדינה מר זלמן שזר היה פטרונם.