עופרי, שלום בן מרי שלום

ר' שלום עופרי נולד בשנת תרפ"א - 1921 בערך, בכפר גמימה שליד העיר שהארה במחוז חאשד, מצפון לצנעא, וממערב לערים כ'מיר ומהאצר. אביו, מרי שלום בן שלמה עופרי היה, כנראה, מנהיג הקהילה, עיין ערך הבא.

עלה לארץ בעלייה הגדולה במרחשון תש"י בהיותו בן כ"ח שנים. תחילה גר עם משפחתו במעברת ראש העין, לאחר מכן בכ'רבת אלוז שליד הקסטל בדרך לירושלים, מעברת כסלון, ולבסוף התיישבה המשפחה בעיר רמלה.*

הוא היה סופר סת"ם, שוחט ומחנך במשך עשרות שנים כולל גם בבית הספר ממ"ד חורב ברמלה. הוא היה מנחה מורים ומכין חידונים בתנ"ך, דינים ותושבע"פ, ואף קיבל תעודות הוקרה מהפיקוח וממנהלי בתי ספר. ר' שלום כתב חיבור העוסק בתיעוד מצב היהודים באזור שהארה בתימן, תיאור העלייה והמצב בארץ. בכתב היד ס"ב דפים, אשר נכתבו על דפי מחברת. כתיבתו יפה ומסודרת, וערוכה היטב. אין שם לחיבור. במבוא לחיבור מצטנע הכותב, כדרכם של חכמי תימן "אודה ולא אבוש כי לא ניסתה כף ידי לכתוב חומר תיעודי על שום נושא עד עתה... ", ולמרות זאת, המחבר אזר אומץ ותיעד את שראו עיניו ושמעו אזניו, נושאים חשובים וקשים, אשר אירעו ליהודים בתימן ובארץ.

בספר כ"א נושאים, כמו: המסירות להצלת היתומים בתימן, יחס הערבים, העלייה, יסורי הקליטה ומכאוביה, היחס לתימנים, השוואת המצב הדתי והרוחני בתימן לעומת הקלקול בארץ, היחס לא"י, הסתאבות מנהיגי המפלגות בארץ, ועוד. ביקורתו על המצב בארץ היא גדולה וקשה.

נפטר ברמלה בד' באדר תשנ"ג - 1993.