ר' יוסף בן זכריה בן מעודד בן סעדיא אלקיסי העתיק שני חיבורים במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.
כה"י הראשון הוא (כת"י לונדון) נביאים ראשונים אשר העתיק במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה, במימון ר' סעדיה בן דוד אכלופי. בקולופון כתובה המלים "אתתק" וחסרות שתי האותיות של עשרות ויחידות השנים למנין השטרות, ונראה, כי נכתב בין שנת אתתקי"א (1600) לאתתקצ"ט (1688). בכה"י רנ"ד דפים, עם מסורה,...
מרי אברהם סיאני היה רב הקהילה היהודית בכפר קצר שבמחוז כולאן, מרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
הוא מוזכר בהקשר לר' חיים עראקי הכהן, אשר ברח מצנעא בשנת תרס"ה (1905), והגיע לכפר קצר, ובעזרת נס הצליח ללכוד את שודדיו.
מרי יחיא בן אברהם סיאני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא כתב חידושים וליקוטים לתורה. הוא הזמין את העתקת חומש עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג בפורמט גדול מר' משה בן יוסף הלוי מצנעא, וביקש ממנו שישאיר חלל גדול בשולי הדפים כדי שיוכל לכתוב את ליקוטיו ודרשותיו לתורה.
ר' משה הלוי סיים להעתיק את התורה בשנת תקע"ב (1812), וא"כ, החל את כתיבת חידושיו לתורה לא לפני שנה זו. עפ"י דברי מרי יחיא סיאני...
ר' יצחק בן דוד סיאני העתיק סידור במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י כ"ד דפים, ויתכן כי העתיק חלק מסידור. כה"י כולל הגדה של פסח עם פירוש בערבית כולל תפילות החגים עד לעצרת. בשולי הדפים פירושים קצרים.
בסוף ההגדה דף 16א' כתוב:
"פירוש אלהגדה... והכותב יצחק נר"ו ב"ר דוד בר סעדיה הידוע אלסייאני".
מרי כמוסי יחיא בן יהודה סיאני היה חכם במאה הי"ט, ואולי חי במרכז תימן.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ט, והוא קובץ חיבורים העוסק בנושאים שונים. בקובץ שמועות והלכות בשמו של ראב"ד מרי יוסף קארה, שהיה הרב הראשי במחצית הראשונה של המאה הי"ט "שנתאכסן אצלינו". עפ"י זה, מי שרשם את ההלכות בשמו, חי במרכז תימן אך לא בצנעא. בין ההלכות והשמועות הוא מזכיר את מרי יחיא סיאני שקבע כלל בראשי תיבות...
ר' מעוצ'ה בן אברהם סיאני העתיק דיואן במאה הי"ט- כ'. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י נ"ב דפים.
בקולופון דף 52ב' כתוב:
"הצעיר מעוצ'ה בן מ"ו אברהם סייאני יהי שמו לעולם".
מרי עוצ'ה-עודד בן יוסף סיאני היה מחכמי אחד הישובים שליד חג'בה שבדרום תימן. הוא ידוע לי מתוך כתב הסמכה לשחיטה שהעניק ל"תלמיד הטוב מעוצ'ה בן סלימאן דאוד ממאתא חג'בה" - הוא מחבר הספר ליקוטי רפאלי*.
כתב ההסמכה ניתן ביום שלישי, ט"ז בכסלו שנת ברמ"ח לשטרות (תרצ"ח - 1937). מהמילים "ממאתא חג'בה", משמע, שמרי עודד סיאני לא חי בישוב חג'בה אלא באחד הישובים באזור.
מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. עלה לארץ בשנת תר"ץ - 1930 והתיישב במושבה ראשון לציון. שמש רב ומנהיג. נפטר בתשרי תשי"ז - 1956. ראה באנציקלופדיה ע' 400.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי שני מקורות נוספים הקשורים בו.
בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בתחילת המאה העשרים, כתוב, כי אביו סעדיה ובניו: מרי שלום, יחיא, יוסף וסעדיה...
מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן. המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב, ועסקה בחקלאות ובמסחר. למד שחיטה בכפרו אצל מרי יחיא שחב. הוסמך לשחיטה ולרבנות בצנעא ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא ושני אחיו, יוסף וסעדיה, עסקו רבות בהצלת יתומים מהשמד ובהברחתם מאזור הסכנה.
בשנת תרפ"ט (1929) נסע עם משפחתו לעדן במטרה לעלות לא"י, אך...