מרי משומר בן שמן היה מחכמי העיר עדן במאה הי"ט- כ'. הוא מוזכר בקובץ שאלות ותשובות שהיו בין חכמי העיר רדאע, עדן וצנעא אשר פרסם י"ל נחום. השאלה עוסקת בנושא, האם מותר לאדם אחד לעלות פעמיים או שלוש בספר תורה אחד. בפתיחה לשאלה כתוב "ועוד נשאלה שאלה לעיר עדן אל מעלת החכם משומר בן שמן נר"ו". לשאלה זו ענו גדולי חכמי צנעא והרבנים הראשיים מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא בן שלמה קאפח, מרי אהרן בן שלום כהן...
חכמי תימן
תצוגת 311 - 320 מתוך 353
מרי ישעיה משורר- שאער נולד בשנת תרע"ח (1918) במחוז איב שבדרום תימן, להוריו ר' שלום ושולמית. התייתם מאביו בגיל שש שנים.
בשנת תרצ"ז (1937) בגיל י"ז שנים יצא בדרכו לארץ יתום ובודד. בהגיעו לעיר עדן הכירו חכמי העיר בכשרונו הגדול, ושכנעו אותו להישאר בעדן ולשמש רב, למרות היותו צעיר לימים. תשוקתו לארץ ישראל גברה, ולאחר שהות של כשנה בעדן עלה לארץ יחידי, והגיע לדודו בחדרה. רב העיר חדרה, הרב יוסף...
בבי': הרב רצון ערוסי, שנה בשנה, תשנ"ט, ע' 567-572; משפחתו; לוח הלוי, סיון תש"ס; אישים ומעשים בפ"ת והסביבה, ע' 134; היכרות אישית של הכותב.
ר' רצון בן דוד אלמשאטואני העתיק את ספר ההפטריות בישוב חצן אלצ'ביית במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה. יתכן, ומדובר בישוב חצן אלצ'בתין שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.
בכה"י קי"ב דפים, חסר מעט בסופו, פסוק מקרא פסוק תרגום יונתן ב"ע. חלק מהמקראות מנוקד וחלק לא מנוקד.
בקולופון בראש כה"י כתוב:
"הכותב... רצון בלא"א... דוד בן יצחק... אלמכונה אלמשאטואני... בעיר אלחצן אלצ'בייתי...
בבי': כת"י בר אילן 822-41222.
ר' דוד בן יחיא משנוי העתיק או מימן את העתקת קונטרס זבחי אלהים בנושא שחיטה, שחיבר ראב"ד והרב הראשי לצנעא מרי יוסף קארה. הוא העתיק את הקונטרס בחודש אדר של שנת תרצ"ה (1935). לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ד דפים.
בפתיחה לקונטרס דף 1א' כתוב:
"בשם רחמן אתחיל לכתוב זבחי אלהים בעזרת שוכן מרומים שנת ברמ"ו (לשטרות, תרצ"ה - 1935) חודש אדר סדר כי תשא. ונכתב על שם הטוב הדומה לעץ רטוב... ה"...
בבי': טובי, כת"י בן צבי, ע' 59.
מרי שלמה משנוי היה מפייטני תימן קודם למאה הי"ט, חי כנראה במרכז תימן. הוא מוזכר בחיבור מרי דוד אלג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא כותב:
"והללויה אפתחה בשיר לקוני וכו'. הלל הגדול חיבור מהר"ר שלמה אלמשנוי זצ"ל, והכינוי ר"ל מן אלמשאנייה, מיוסד על סדר אלפא ביתא, וכלול בו תחנה ומוסר השכל, רם על כל רמים, רם בגימטריא ברוך הוא".
משמע מקטע זה, כי מרי שלמה משנוי היה...
בבי': י"ל נחום, תעודה, ע' רפ"א; גברא, חכמים וסופרים, ע' 212.
מרי שלום הלוי משרס היה רב הקהילה וראב"ד של קהילת עותמה אלזילה שבמחוז אנס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הישוב היה מדרום לצנעא, ממערב לערים מעבר וד'מאר. בישוב חיו כשלושים-ארבעים משפחות של יהודים, והתפרנסו ברובם מרצענות. להם היה בית כנסת אחד. השחיטה בקהילה הייתה מסורה לאב"ד. הוא שימש בדיינות עם מרי עואץ עוקבי ומרי יחיא מקהילת אלג'ב הסמוכה. בנושאים מורכבים יותר היו פונים לבי"ד של העיר ד'...
בבי': טובי, הקהילה, ע' צ"ח.
ר' אהרן בן שלמה משרקי היה ממנהיגי יהודי צנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת בשנת תרנ"ח (1898) העוסקת בבקשת סיוע עקב הבצורת הקשה שהייתה בתימן, מחסור של שבע שנים בירידת גשמים והמצב הכלכלי שנקלעו אליו תושבי צנעא. האגרת מופנית לגביר בעדן, ר' בנין מנחם משה. על האגרת חתומים ט"ו חכמים ומנהיגים מצנעא, וביניהם מרי יחיא בן אברהם כסאר, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - חכם באשי ועוד.
בבי': טובי, מכתביהם, ע' 199.
מרכז תימן, מאה י"ט-כ'
מרי דוד משרקי היה מחכמי הישוב מנאכ'ה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר מנאכ'ה נמצאת באזור חראז מדרום מערב לצנעא, והיא היתה, באופן יחסי, אחת הקהילות העשירות והמבוססות בתימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ, זאת למרות שאינה עתיקה. העיר הוקמה לפני כמאתיים שנה.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וארבע משפחות יהודיות בערך: כסאר, משרקי, צבירי,...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ד