מרי יחיא בן יחיא מַנִיה נולד בעיר רדאע בשנת תר"ל (1870). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר רדאע. ר"י צוברי מת"א העיד עליו, שהיה תלמיד חכמים גדול, ובקי גדול בש"ס.
בשנת תרס"ג (1903) עלה לארץ ישראל עם אחד מראשי קהילת יהודי עדן. למד בחברתם של מרי אברהם נדאף ומרי חיים עראקי בירושלים. לאחר שנת תרפ"ד (1924) חזר לתימן לעיר רדאע, ושימש דיין ומראשי הקהילה היהודית ברדאע. עלה לארץ שוב בעלייה הגדולה...
ברשימת הדיינים מהעיר רדאע, שפרסם יוסף טובי, מוזכר מרי שלום מניה כאחד מדייני העיר במאה הי"ט- כ'. הוא מעיר, כי אין התאמה בין רשימות הדיינים שפירט ר' צדוק יצהרי-צאלח אלצ'אהרי, לבין רשימת הדיינים שפירט מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון לרדאע. ברשימת הדיינים שפירט אין דיין בשם מרי שלום מניה, אלא מרי יחיא מניה. ואולי הכוונה למרי שלום צאלח חתוכא, שכן ברשימה זו מזכיר מרי יחיא עומיסי את הדיין מרי שלום...
מרי יחיא מאורי נולד בשנת תר"ל - 1870 בערך, בישוב מאורה שבאזור טוילה ממערב לצנעא. הוא עבר לגור בישוב צ'ואלע, חצי יום הליכה מצפון לעיר עמראן, שם חי חמש עשרה שנה בערך.
הוא היה מגדולי החכמים בכל האזור, והיה רבם של גדולי החכמים, כמו: מרי אברהם עפארי מהרצליה שהיה רב הקהילה בתימן, מרי אברהם מהאצרי רב הישוב צ'ואלע, ועוד. הוא היה בעל "חפץ", עשה נסים ונפלאות, ורבים פנו אליו לסיוע וברכה.
...
מרי אברהם מאמון היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי יחיא באסל, מרי סעיד מאמון ומרי שלום יהודה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי שמואל בן חיים מאפיוש נולד, להערכתי, בשליש האחרון של המאה הי"ט, במחוז מכלף הסמוכה לשרעב בדרום תימן.
ידוע כי היה דיין, תלמיד חכמים ומשורר. הוא עמד בקשר עם מרי רצון בן עמרם מנגמי.
מקור משפחתו מהישוב אפיוש, ומכאן כינוי משפחתו.
מרי יוסף מבורת היה חכם בישוב חוצן אלצבייתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר חוצן אלצבייתין נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש משפחות בערך: מבורת, יוסף, סעיד ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלמה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שלמה...
מרי שלום בן אהרן הלוי מג'הז נולד בישוב צפירה שליד הישוב כ'מיר, מצפון לצנעא, בשנת תרס"ה (1905). היה מתלמידיו המובהקים של מרי מסעוד מסעוד (ע"ע).
התפרנס ממלאכתו חייט עור. גדל בחוכמה אך התרחק מאוד משררה, וסירב למלא תפקיד רשמי בקהילתו, ולמרות זאת היה אהוד ומקובל מאוד. רבים הזמינוהו לשחוט ולבדוק, למול, לקדש כמקובל בקרב חכמי תימן לשם מצוה וללא קבלת דבר בתמורה. עסק רבות ברפואה עממית, ורבים היו...
מרי יעיש בן יוסף מגארי הכהן היה מחכמי העיר שיבאם, בצפון מערב לצנעא, בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר בתימן ר' יעקב ספיר.
בעיר שיבאם היו כשמונים משפחות, רב הקהילה הוא מרי אהרן ואביו ר' יחיא הנשיא. ראש קהילת יוצאי צנעא מרי יוסף שעתאל ולצידו מרי שמואל ערוסי.
הוא מוזכר כאיש טוב ומטיב, חכם וירא ה', ממיוחסי העיר צנעא, אשר נאלץ לברוח לעיר שיבאם שבמרכז תימן מחמת הרדיפות.
יתכן...
מרי יעיש בן יוסף מגארי הכהן נולד בצנעא בשנת תקפ"ז (1827), והוא תלמידו המובהק של הדיין מרי יחיא הכהן אשר נפטר בשנת תרכ"ז (1867). משפחת מגארי מיוחסת למשמרת יהויריב - הכוהנים. יתכן ובשנת תרי"ט (1859) נאלץ לברוח לעיר שיבאם (ע"ע הבא).
בשנת תרמ"ד (1884), חמש שנים לפני פטירת הרב הראשי מרי שלמה קארה, מינהו הרב הראשי למלא את מקומו בתור פקיד רשמי אצל השלטון המוסלמי, שהוא למעשה נגיד - נשיא הקהילה...
ר' יעיש בן פנחס מגארי היה מראשי הקהילה היהודית בעיר שיבאם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא כנראה ממשפחתו של מרי יעיש בן יוסף מגארי (ע"ע קודם).
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מיום שלישי, י"א באייר תש"ט (1949), במהלך עליית יהודי תימן לישראל. סכום הסיוע הוא "עשר לירה א"י מחירה ששים ריאל". חתומים עמו: ר' אברהם בן יחיא...