ר' שלום בן יהודה משרקי חתום על כתובה בצנעא בשנת תרכ"ה (1865) עם ר' יחיא בן יהודה צארום לזוג יחיא שליט וזהרה ג'ראזי. יתכן והיה דמות מוכרת ומכובדת וממנהיגי הקהילה בצנעא. ויתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד.
חכמי תימן
ר' דוד בן יוסף משתא חי, כנראה, במאה הט"ז- י"ז, ככל משפחת משתא. הוא חי בישוב חמאיר או חומר, מצפון לתעיז, בדרום תימן.
ששה משיריו פורסמו ע"י רצון הלוי. שיריו הם שירי כלולות גדושי עליזות, ונראה, כי חי בתקופת רווחה ורוגע.
קשה לדעת, האם מדובר בבנו של המשורר הגדול ר' יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה, או שהוא בנו של יוסף בן משה, דודו של ר' יוסף בן ישראל. רצון הלוי מזהה אותו עם סבו.
ר' יוסף בן ישראל משתא הוא מגדולי המשוררים שהיו בתימן. נולד עפ"י הערכה באמצע המאה הט"ז, כנראה, בישוב אעדאן שבמחוז שרעב. זאת בהסתמך על העובדה, כי בנו, ר' ישראל בן יוסף, העתיק סידור בישוב זה בשנת שפ"ב (1622).
ייחוסו המלא: ר' יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה בן סעדיה בן דוד בן אברהם בן מעודד.
הוא נחשב לראש חטיבת משוררי בני משתא, אשר עיצבו את שירת תימן כשירת קודש לאומית מיסטית. הוא...
ר' יוסף בן רצ'א- רצון משתא היה ממשוררי שרעב במאה הי"ז, כנראה.
ידוע על שניים משיריו, רועי ונאהבי - העוסק בקשיי הגלות, והשני - הוי עוף מנודד נד - העוסק בעוף הנודד והמתגעגע לשוב אל קינו. הכוונה, לעם ישראל החפץ לשוב לארץ הקודש אל ארץ מולדתו.
ר יחיא בן דוד משתא העתיק או מימן העתקת חומש בתחילת המאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע מקום הכתיבה. בהסתמך על שם המשפחה משתא, יש להעריך, כי מקומו בשרעב, ואולי הוא ממשפחת המשורר הלאומי ר"ש שבזי. השלמת הכתיבה הייתה ביום ראשון, כ"ה באדר תס"ו (1706).
בקולופון כתוב:
"נכתבה זאת התורה נזר עטרה וכליל הדרה, ועוז וכבוד ותפארה, ולקונה אותה היתה אורה... ונשלמה ביום א' כ"ה יומין לחודש אדר שנת בי"...
ר' משה בן אברהם משתא העתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בשנת תל"ב (1672). לא ידוע מקומו, ועפ"י שם המשפחה נראה, כי חי במחוז שרעב. אולי הוא ממשפחתו של ר"ש שבזי. נכתב במימון התלמיד ר' חסן בן כלף.
בכה"י שע"ז דפים, ובהם המדרש לבראשית שמות. ההתחלה חסרה, ותוספות רבות עם הכותרת ת"ט - תוספת טעם. במקומות מסוימים תוספות בשולי הדפים בכתיבה שונה.
בקולופון בסוף שמות כתוב:
"שלים ספר ב...
ר' סעדיה בן יוסף משתא הוא, כנראה, בנו של ר' יוסף בן ישראל משתא, מגדולי המשוררים בתימן במאות ט"ז- י"ז. נולד, כנראה, בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. חי במחוז שרעב כאביו.
שיר אחד- אדון עולם שהוא רוכב - עוסק בתחינה למיגור שלטון הרשע של ישמעאל. בסוף השיר השני - יום אזכרה רועי - הוא מספיד את אביו. השיר השלישי - לי צביה טובת זהרת עינים- עוסק בכנסת ישראל הזכאית לשלטון רוחני מוחלט. השיר...