חכמי תימן

תצוגת 341 - 350 מתוך 353

ר' שלמה בן משה משתא היה ממשוררי שרעב במאה הי"ז. ידוע על שיר אחד - שם ה' אקרא- העוסק בגאולת ישראל. מקצב השיר הוא "זפה", ההולכה, מקצב שנהגו במחוז שרעב להוביל בו את החתן והכלה.

בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 450.

ר' שלמה בן שלום משתא היה ממשוררי שרעב במאה הי"ז. לא ידוע זמנו ומקומו המדויק.

שיר אחד - מי ישמעה בת קול - עוסק בהרהורי הנפש כנגד יצרי הגוף, והוא משולב יפה עם שירו של ר' יוסף בן ישראל משתא. השיר השני - ביצאך ציר לדרכך - הוא שיר כלולות לחתן שהיה גם חתן תורה.

בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 447 - 449.

מרי מת'נא היה מחכמי העיר אלגדס שבדרום תימן בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר שאירח את שני השד"רים: ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים, ואת ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי שליווה אותו והדריכו.

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 62.

מרי מת'נא בן סעדיה נולד, כנראה, בישוב אלצ'אהרה שבדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך ספרו @44"מתן אדם"@55, העוסק בלקט פירושים להלכות שחיטה לרמב"ם.

הפירוש עפ"י הפרד"ס בצורת שאלות ותשובות, עם פירוש בערבית - שרח. החיבור על י"א הפרקים בהלכות שחיטה, ואין בו את שאר הפרקים. שם המחבר נמצא ברמז בשם החיבור - מתן אדם - שכן בגמטריה עם האותיות "מ"ו מת'נה", כפי שכותב המחבר בהקדמה.

נפטר...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קפ"ה.

מרי מת'נא בן שלום היה דיין בישוב מעזבה שליד העיר דמת בשנת תקצ"ה (1835). הוא ידוע לי מחתימה על פסק דין, העוסק במכר של שדה בתאריך כ"ד בכסלו תקצ"ו (1835). הוא חתום לאחר חתימת הדיין מרי מתנאל בן מחפוץ'.

בבי': נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 299.

מרי חסן מת'נא היה דיין וראב"ד בעיר דמת בדרום תימן באמצע המאה הי"ט.

הוא חתום ראשון על פסק דין משנת תר"א (1841), העוסק במכירת שדה ע"י בני מתנא דאוד כדי לסייע לחתונת אחיהם. עמו חתומים מרי יחיא יוסף ומרי שלום בן עודד.

בבי': נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 247.

מרי צאלח מת'נא נולד, כנראה, בביחאן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב ביחאן מהישובים המזרחיים ביותר של תימן, ממערב לחבאן. הוא אביהם של מנהיגי הקהילה בביחאן, מרי יצחק, מרי נסים ומרי יחיא, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה ראש הקהילה בשליש הראשון של המאה העשרים.

נפטר, כנראה, בביחאן, להערכתי, בתחילת השליש השני של המאה העשרים, והחליפו בתפקיד בנו, מרי יצחק.

בבי': שלום להב, יהודי ביחאן, ע' 62, 203, 204.

מרי שלום מת'נא היה מחכמי הקהילה היהודית בביחאן. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוסמך לשחיטה ולהוראה ע"י מרי אברהם צנעאני, אשר הובא לעיר ביחאן לאחר פטירת מרי יחיא קשא במגיפת הדבר שהייתה בתחילת המאה העשרים. אחיו הצעיר, מרי צאלח, היה אף הוא ת"ח והוסמך ע"י מרי שלום מת'נא, אחיו.

נפטר, להערכתי, בביחאן בתחילת השליש השני של המאה העשרים.

בבי': שלום להב, יהודי ביחאן, ע' 48.

מרי יצחק בן צאלח מת'נא-מנשה נולד בישוב ביחאן בדרום מזרח תימן, כנראה, בשנת תר"ס (1900) בערך.

הוא היה מרי של הקהילה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, והחליף בתפקיד את אביו כנראה. היה תלמיד חכמים, אופיו היה נוח לבריות, קולו היה ערב ושימש חזן. היה בקי בנגלה ובנסתר, עסק בהשכנת שלום בתוך הקהילה, והתפרנס ממכירת דברי סידקית.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), ושהה במושב עג'ור שליד...

בבי': שלום להב, יהודי ביחאן, ע' 62, 165, 202.

עמודים