מרי דוד בן דוד משרקי נולד בשנת תר"ע (1910). הוא מצאצאי מרי דוד משרקי מחבר הפירוש שתילי זתים לשו"ע. עסק רבות בלימוד תורה לתינוקות שב"ר ולמבוגרים. הוסמך לשחיטה. היה עניו גדול והתפלל בבית הכנסת העליונה במנאכ'ה. אופיו היה נוח מאוד והתרחק מויכוחים וממחלוקות, וכשהתעוררה המחלוקת על היחס לקבלה בעיר מנאכ'ה בעקבות המחלוקת בצנעא, לא התערב במחלוקת וניסה לפשר בין הצדדים.
עלה לארץ בעלייה הגדולה...
מרי דוד בן שלמה משרקי-מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו (1696), לא ידועים עליו פרטים ביוגרפיים רבים. היו לו לפחות שני בנים, שהידוע ביניהם הוא הדיין מרי יחיא משרקי (ע"ע).
הוא מייסד נוסח השאמי בצנעא ובמרכז תימן, והוא הראשון אשר הכיר בספר השו"ע, ספר הלכה המרכזי בתימן המחליף את הרמב"ם. בר הפלוגתא החריף שלו ושל בנו הדיין מרי יחיא משרקי היה תלמידו-חבירו מהרי"ץ, ולמרות יחסי הידידות ביניהם, מהרי"ץ...
מרי דוד בן שלמה משרקי - מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו - 1696. בשנת תק"ד - 1744 כתב את המהדורה המפורסמת של ספרו פירוש שתילי זתים לשלחן ערוך, ויסד את נוסח השאמי. הוא הראשון שהכיר בשו"ע כספר ההלכה המחייב ליהודי תימן. ידוע, כי היו לו שני בנים לפחות, אחד מהם הוא הדיין מרי יחיא. ראה אנציקלופדיה ע' 365.
לאחר פרסום אנציקלופדיה הגיעו לידי פרטים עליו משני מקורות: פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי....
מרי חיים בן שלמה משרקי נולד בצנעא בשנת תרל"ד (1874). למד תורה בישיבת מהרי"ץ בצנעא, גדל בתורה ובחכמה, ושימש אחד מחכמי בית כנסת אלאוצטא בצנעא.
בשנת תרס"ט (1909) בערך מונה לתפקיד גזבר הקהילה היהודית בצנעא. בשנת תרצ"ב (1932) נבחר לסגנו של הרב הראשי, מרי יחיא אביץ', יחד עם מרי עמרם קורח, ששימש בהמשך הרב הראשי. לאחר התפטרות מרי עמרם קורח נשאר הסגן היחידי.
עסק רבות בגמילות חסדים, וטרח...
מרי יחיא בן יוסף משרקי היה דיין בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח.
הוא חתום על מספר פסקי דין. בפסקי דין משנת תקט"ו (1755) הוא חתום שני על שטר חוב לסעיד בן מוסי אלשיתים. לפניו חתום מרי פנחס שלמה, שלדעתי, הוא הדיין מרי פנחס בן שלמה עראקי שנפטר בצנעא בשנת תק"ל (1770). בפסק דין נוסף משנה זו הוא חתום על שטר העוסק במזונות לחמאמה בת סעיד אלד'מארי, והוא...
מרי יחיא בן מרי דוד משרקי נולד בצנעא בשנת תצ"ד (1734), בהיות אביו מרי דוד משרקי, מחבר שתילי זתים, בן ל"ח שנים. למד תורה אצל אביו ובהמשך אצל הרב הראשי מהרי"ץ.
לא ידוע ממה התפרנס, אך ידוע כי מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, ולכן תיקנו חברי בית הדין בשנת תקמ"ג (1783), כי ישמש עוזר לר' שלום בן שלמה עוזירי בקבלת החלב והעורות מבית המטבחיים, והיה אחראי על חלוקתם לעניים כל חצי שנה. כמו כן ידוע, כי...
מרי יחיא בן מרי דוד משרקי נולד בצנעא בשנת תצ"ד - 1734. בשנת תקמ"ה - 1785 צורף לבית הדין במינוי זמני, ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע. הוא המשיך את שיטת אביו ביסוד נוסח השאמי בצנעא. ראה באנציקלופדיה ע' 367 - 368.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם הוא מוזכר שלוש פעמים.
ראשית, בתחילת אלול ב"ף - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי מרי יחיא זכה בסבלונות - נדוניה,...
ר' ישראל בן סעדיה משרקי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא למד תורה בחברת מרי שלמה עמר מרבני העיר. הוא חתום פעמיים על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך הראשון מיום חמישי, ח' בתשרי תש"ז (1946), וחתומים ר' שלמה יעיש עמר, ר' ישראל בן סעיד משרקי ור' שלום בן שלמה קאעה. סכום הסיוע הוא עשרים...
מרי סעדיה בן אברהם משרקי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על תקנה העוסקת בהגבלת ההוצאות בסעודות מצווה, עקב המצב הכלכלי בצנעא בשנת תרל"ח (1878). הוא חתום עם חכמי צנעא ומנהיגי הקהילה.
הוא חתום על שתי כתובות בצנעא: בשנת תרל"ו (1876) הוא חתום עם ר' יחיא בן אהרן על כתובה ליוסף ד'מארי ורומייה שבאמי. בשנת תרל"ז (1877) הוא חתום על כתובה עם ר' יחיא בן יהודה צארום לכתובת אברהם...
מרי סעדיה בן יוסף משרקי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי צנעא ונכבדי הקהילה על התקנה לצמצם בהוצאות בסעודות מצוות עקב המצב הכלכלי, בשנת תרל"ח (1878). הוא חתום על תשובה בשנת תרמ"ג (1883) עם חכמי הישיבה, בויכוח שהתעורר, האם ניתן לשנות את ייעוד כספי קופות הצדקה מעניי א"י לעניי תימן. ביום רביעי, כ"ג בתמוז תרמ"ד (1884) הוא חתום עם חכמי הישיבה, בה הם...