מרי משה היה חכם באזור נהם באמצע המאה הי"ח. אזור נהם נמצא מצפון לאזור חארית, מצפון מזרח לצנעא. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון ר"ח אייר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי משה מאזור נהם גירש את אשתו ג'זאל בת מרי סעיד.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סלימאן בן מ"ו מוסי' מן נהם את אשתו ג'זאל בת מ"ו סעיד, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה, וקנה מ"ו סעיד שהוא...
מרי משה אברהם היה דיין בישוב חמאיר שבמחוז שרעב בתחילת המאה הי"ח, בראשות מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי והמקובל ר"ש שבזי.
הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת כתב יד של יתומים לצורך החזרת חוב אביהם, מהתאריך יום רביעי, ד' באב תס"ח (1708). חתומים על השטר עפ"י הסדר: מרי שמעון שבזי - ראב"ד, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף החמיארי...
מרי משה אהרון היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי חיים משה ומרי דוד מחפוץ'. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
ר' משה בן אברהם היה ממנהיגי העיר מצ'מאר בסוף המאה הי"ח כנראה. הוא חתום על כתובה כדרכם של מנהיגי תימן, לאחר חתימת ר' שלמה בן ר' יצחק הלוי בשנת תק"ן (1790), לכתובה של אברהם עזירי ומרים עזירי.
העיר מצ'מאר סמוכה לעיר מנאכ'ה בדרום מערב לצנעא. יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
ר' משה בן אהרן העתיק סידור בישוב כ'מר שבמרכז תימן או בית קורץ באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך סידור שנכתב ע"י סופרים שונים, במקומות שונים. חלק מהסידור העתיק בי"א בתשרי בקס"ט לשטרות (תרי"ט - 1858).
בכה"י קכ"ח דפים. החלק הראשון דפים 1-16, סדר האשמורות שהעתיק ר' יוסף בן שלמה צאלח בישוב כ'מר בשנת תרי"ז (1857). החלק השני בדפים 17-127ב' - תפילות לר"ה ויו"כ, סוכות, הושענות, ש' תורה והגדה של...
מרי משה בן אהרן היה חכם באחד היישובים שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא חיבר ספר העוסק בטעמים לתורה ובהלכה לשימוש עצמי. בחיבור לא מצוין זמן ומקום הכתיבה, ועפ"י הערכה חי בדרום תימן במאה הי"ט.
בכה"י פ"ח דפים, ועוסק בטעמים למקרא, למדרש, בהלכה ובקבלה. כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים.
מרי משה בן בנין נולד, כנראה, בעדן במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה דיין וראב"ד במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא חתום על פסקי דין של העיר עדן בנוגע לטענותיו של עואץ בעניין הירושה, שהעסיק עשרות שנים את בתי הדין בעדן ובצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
בפסק דין מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) הוא חתום שלישי, לאחר חתימות מרי יעקב בן אהרן ומרי אברהם בן יעקב. זהו הדיון הראשון...
ר' משה בן דוד בן שמריה העתיק את שני הספרים בהלכות שחיטה ימין משה וזכרון לבני ישראל בשנת תקכ"ב (1762). לא ידוע מקומו*.
בכה"י ס"ז דפים, ימין משה לר' משה וינטורה - נ"ז הדפים הראשונים, והספר זכרון לבני ישראל - עשרה דפים. שני ספרים אלו הועתקו רבות בתימן.
בקולופון כתוב:
"והכותב קל הקלים שפל השפלים קטן הסופרים עפר רגלי ישראל משה (יש"ל) בן דויד (רי"ק) בן שמריה (נע"ג) בן יוסף (...
ר' משה בן דניאל היה "שר וטפסר", ואולי הכוונה לנגיד בעדן בתחילת המאה הי"ג. הוא ידוע לי מתוך כתב יד, אשר נכתב בעדן באמצע חודש טבת בשנת ד'תתקפ"ג (1223).
כה"י הוא משנה מסכת נזיקין עם פירוש המשניות לרמב"ם, שהעתיק ר' סעדיה בן יחיא בן חלפון עדני, במימון ובהזמנת ר' משה בר' דניאל. בכה"י ר"ט דפים, ובהם מסכתות ב"ק, ב"מ וב"ב, בלי הערות בשוליים.
בקולופון דף 97ב' כתוב:
"נגמר חצי סדר...
ר' משה בן זכריה העתיק את ספר ההפטריות והלכות שחיטה, להערכתי, במאה הי"ח. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י קמ"ט דפים, חסרים דפים וסדר הדפים מבולבל. הפירוש להפטריות לקוח בעיקר מרש"י ורד"ק. בראש כה"י שטר עדות בן שלושה דפים.
בקולופון כתוב:
"וכתאב... משה בן זכריה". 7זזבבי': כת"י ספרייה ציבורית נ"י 103-31105.