מרי ישראל בן יוסף מהאצרי היה דיין בסוף המאה הי"ט בישובים סוד, וכנראה גם בישוב מהאצר. מוצא משפחתו מהעיר מהאצר ומכאן שם משפחתו. כנראה שחי גם בעיר סוד, מצפון לצנעא ליד העיר עמראן.
הוא עמד בקשרים עם חכמי משפחת גברא בעיר, קשרי מסחר, ידידות ולימוד תורה.
שמו ידוע לי מתוך כתבי יד של משפחת גברא, ובאחד מהם מצאתי כתב הסמכה לשחיטה* שהעניק לר' יחיא בן ראב"ד בעיר, מרי שלום גברא, ביום ה' באדר...
מרי משה מהאצרי היה חכם בישוב מחתוייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מחתוייה נמצא במחוז ברט מצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מהאצרי, גאהלי, ערגי, גמיל, שעתאל, פרחי, גמאל, גדקה, גומדאני, קמבור, הילה, תנעמי, צאלח, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אהרון בן סעדיה ומרי משה שעתאל.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף...
מרי שלום מהאצרי היה חכם, וכנראה, אף רב הקהילה בישוב צ'ואלע בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר צ'ואלע נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא, במרחק של חצי יום הליכה מצפון לעיר עמראן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש משפחות בערך: מהאצרי, דאוד, גמיל, מעצארי ועוד. לעומת זאת, בשנים שלפני העלייה הגדולה, כעבור שלושים וחמש שנים, מנתה הקהילה כשבעים משפחות, כפי שמסר לי הרב זכריה עפארי מב"ב....
מרי שלום בן דוד מהאצרי היה חכם ומנהיג, ואולי אף דיין, באחד הישובים במרכז תימן, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על שטר פסק דין בערבית העוסק בהסדרת היחסים בין בעל ואישה משנת בקצ"ד לשטרות (תרמ"ג - 1883), אשר כתב והעיד "סאלם בן דוד אלמהאצרי".
שטר זה מצאתי צמוד לכתב יד, אשר העתיק ר' דוד בן אברהם במאה הי"ט, ובו קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ ופירוש ר"י בדיחי לחם תודה. בכה"י ק"ח דפים, ובשולי הדפים...
ר' יעקב מהלל נולד בעדן בחודש כסלו תרמ"ד (1884). למד תורה אצל מרי שלמה יחיא אלג'מל-גמליאל. מכונה גם ר' מהלל עדני, שמו המלא: ר' מהלל שלום יעקב.
היה סופר, פרשן והוגה דעות, עסק בהרבצת תורה וארגון שיעורי תורה והשכלה כללית. היה איש תעשייה ומבוני העיר עדן, ייסד בית חרושת לסיגריות, בית חרושת לקרח ועוד.
עסק רבות בגמילות חסדים וסיוע לעניים, חתן וכלה ועוד. סייע רבות לעולים מתימן ששהו בעדן...
ר' יעיש מוַקי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ירים שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור הוא מיום רביעי, ג' באייר תש"ח (1948), ובו אישור על קבלת סכום של ל"ב ריאל. חתומים: ר' שלמה בן יחיא ג'מל, מרי חיים יתים, ר' שמואל יחיא קרופל, ר' שלום בן יחיא הברי, מרי חיים בן חיים קאפח - בי"ד ירים וכן ר'...
מרי יחיא בן אברהם מוגאמי היה חכם בישוב חרף בתחילת המאה העשרים. מספר ישובים בשם חרף היו בתימן, במחוז צעדה בצפון תימן, במחוז ירים מדרום לצנעא ועוד. עפ"י ההקשר נראה, כי במקרה זה מדובר בכפר חרף הנמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: לפלאפי, מוגאמי, מעלם, צג'יר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף לפלאפי ומרי שלום בן יחיא מוגאמי, עיין ערך הבא.
...מרי שלום בן יחיא מוגאמי היה חכם בישוב חרף בתחילת המאה העשרים. מספר ישובים בשם חרף היו בתימן, במחוז צעדה בצפון תימן, במחוז ירים מדרום לצנעא ועוד. עפ"י ההקשר נראה, כי במקרה זה מדובר בכפר חרף הנמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: לפלאפי, מוגאמי, מעלם, צג'יר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף לפלאפי ומרי יחיא בן אברהם מוגאמי, עיין ערך קודם....
מרי אברהם בן אברהם מוגאתי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא דוד, מרי שלמה סעיד ואחיו מרי סעיד, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי.
שמו ידוע...
ר' מעודד בן דוד מוגדי העתיק את התורה במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י קפ"ד דפים, ניקוד וטעמים, מסורה גדולה וקטנה. חסרים דפים ובכתב היד נמצא עד דברים לד, ח. דפים רבים הושלמו בכתיבה מאוחרת. כולל מחברת התיגאן. כתב לשימוש אישי. בדף י"א שטר, ובו יחיא סלימאן ונה משכן את כתב היד אצל דוד קחטה עם חתימת עדים.
בקולופון סוף מחברת התיגאן כתוב:
"ספרא חלשא......