חכמי תימן

תצוגת 11 - 20 מתוך 353

מרי פנחס בן יחיא מגארי הכהן נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.

הוא ידוע מתוך חיבוריו: אור תורה, זר זהב ודרך חיים - איגרת פדיון, וכן כתבי יד שהעתיק.

@44אור תורה וזר זהב@55 הם מדרשים לתורה, אותם סיים לכתוב בשנת תקס"ב (1802). החיבורים הם ליקוטים רבים לתורה בשיטת הפרד"ס, ושניהם צורפו זה ליד זה. מקורותיו רבים ביותר, כשלוש מאות ספרים. הוא הכיר באופן אישי את מהרי"ץ וכותב: "שמעתי...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קט"ז-קי"ז; משה צדוק, מחשבת ישראל, ע' 199- 201; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קע"ז; כת"י ירושלים 2851°8; כת"י ירושלים 3409°8.

מרי שלמה הכהן מגארי נולד בצנעא בשנת תרס"ד (1904). למד תורה אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. עסק בלימוד תורה בעיון ש"ס ופוסקים, וכן היה אחד המומחים בתימן בחכמת האסטרונומיה, ההנדסה והאסטרולוגיה. רבים היו מגיעים אליו להתייעץ בנושאים אלו.

עסק בהוראת תורה ומדעים, ונקט בגישת חינוך מודרנית, בה חילק את התלמידים לפי גילאים שונים ולפי רמות שונות. העמיד עשרות תלמידים ורבים מהם מפורסמים כמו רבני משפחת...

בבי': הרב ברוך עוקשי, בני ברק; ר"י קאפח, כתבים.

ר' חסן-יפת מגער נולד במחוז ביצ'א שבדרום מזרח תימן בשנת תרנ"ה (1895) בערך. למד תורה אצל חכמי העיר. שימש שוחט בישוב עיריאב. היה חסיד גדול וקנאי לשמירת המסורת.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בהרצליה. היה ממייסדי בית הכנסת שערי צדק בנוה עמל שבהרצליה. בארץ כונתה המשפחה מגד.

נפטר בשנת תשנ"ח (1998) בהרצליה.

מגער, סעדיה בן שלום

מרי סעדיה בן שלום מגער נולד בתחילת המאה...

בבי': שלום מגד, הרצליה.

מרי אהרן בן יעקב מדאר נולד בישוב בעדאן בשנת תרל"א (1871). עלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924). עניו וצנוע ועסק רבות בלימוד תורה ובצדקה.

כתב חיבור "לב אהרן" העוסק בליקוט מדרשים וטעמים לתורה ובהלכה, דיני טריפות, בקשות ותפילות, דרושים ומוסר, חידות ועוד. בחיבור רל"א דפים ולא נערך עדיין. כתב את חיבורו בשנת תש"ח (1948).

להלן קטעים מההקדמה לחיבור:

"זה הספר מכיל כמה טעמים נחמדים,...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קמ"ד.

מרי זכריה בן יאיר הלוי מדאר נולד בסוף המאה הי"ט, בעיירה אלהג'ר שבמחוז חידאן בצפון תימן בשנים תרס"ז - תרס"ט (1907 - 1909) הוא עלה לארץ יחד עם קבוצה גדולה ממחוז חידאן הוא היה ממייסדי המושבה שעריים ברחובות נפטר ברחובות בשנת תשכ"ז - 1967 ראה באנציקלופדיה ע' 309 - 310.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי מסמכים ממשפחת מעברי, וחלקם בחתימת ידו מסמך מיום כ"ח באייר תש"י - 1950 הוא מכתב המלצה...

ביב': מסמכי בניו: בן ציון ויוסף מעברי, רחובות; פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים, ת"א תשל"ח, ע' 174, 175.

מרי זכריה בן יאיר הלוי מדאר נולד בעיירה אלהגר, שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן, בסוף המאה הי"ט. למד תורה אצל אביו המקובל מרי זאהר- יאיר (ע"ע הבא), אצל סבו מרי יוסף, ואצל מרי יחיא בן יעקב קפרי. נשא לאישה את מרת כ'אדיה - נכדתו של רבו ר"י קפרי.

בשנת תרס"ז (1907), אחת השנים לחישובי הקיצין, התארגנה קבוצה של עולים ממחוז חידאן בכפרים אלהגר, קפרה ועוד. בשנת תרס"ז-תרס"ט (1907-1909) יצאו שלוש...

בבי': ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן. ע' ק"ז-ק"ח.

מרי יאיר-זאהר בן יוסף הלוי מדאר נולד בשנת תקצ"ז (1837), בעיירה אלהג'ר שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן. הוא אביו של מרי זכריה בן יאיר מדאר (ע"ע קודם). אמו מינסה לבית צוראני. למד תורה אצל אביו ר' יוסף וסבו מרי יהודה, רב הקהילה.

התפרנס עם אביו בצורפות ובמפעל פרטי ליציקות נחושת ובדיל. משפחתו היו נאמנים מטעם השלטון בהטבעת מטבעות בפיקוח המושל המקומי. מקור המשפחה בעיר תנעם שבמרכז תימן, כפי...

בבי': ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן, ע' ק"ה-ק"ו.

מרי יהודה הלוי מדאר נולד בתחילת המאה הי"ט בעיר תנעם. התפרנס מצורפות כסף, והיה לו בית מלאכה ליציקות נחושת ובדיל. היה בקי מאוד בלשון הערבית ובדיני המוסלמים, ושימש עם בנו ר' יאיר מומחה בענייני הדת לצבא הטורקי ששלט אז בתימן.

בשנת תר"ה (1845) הציע להם השיך אלשויע לעבור לגור בצפון תימן, והבטיח להם את חסותו, וכן קרקע חינם, כדי שיהיו קרובים אליו לביתו במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.

...

בבי': ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן, ע' ק"ה.

מרי יחיא מדאר היה חכם בישוב עריובא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר עריובא נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה משפחה אחת בלבד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: ישראל ושלום תרמו ריאל אחד. 7ביב': פנקס השליחות ע' כ"א

ר' יחיא בן סעדיה מדאר היה מנהיג בכפר מִשְׁמַאס שבמחוז ירים בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על שטר גירושין בשנת תרע"ה (1915), לאחר ר' חסן בן סעיד חרפי. החתן הוא סעיד בן שלום ושד'י.

בכפר משמאס היו שמונה משפחות יהודיות בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ארבעים שנה מאוחר יותר, וכי מרי הכפר סמוך לעלייה היה מרי יחיא ונה.

יתכן והוא חתום בתור עד ולא מנהיג.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ז מס' 144; עדות ר' זכריה שפירא, ב"ב.

עמודים