חכמי תימן

תצוגת 31 - 40 מתוך 353

ר' יהודה בן אליעזר מדר כהן העתיק את אגדות התלמוד בשנת ס"ה-ס"ו (1305-1306). בשלב בדיקת כתבי היד לא מצאתי את כתב היד, ואין בידי להוסיף פרטים.

בבי': כת"י אוקספורד בודלי 189-18582?

מרי אברהם בן והב צברי מדרי נולד בשנת תרס"ג (1903). מקור משפחתו בישוב מדאר ושם המשפחה צברי. סבו היגר לישוב אלעלאנייה ומאז כונתה המשפחה מדרי.

הוסמך לשחיטה ע"י מרי יוסף נחום ומרי יחיא יעיש*. למד בצוותא עם מרי יעיש עתארי ומרי מאיר מידעי רבני הקהילה. הוא היה שוחט בקהילה, והיה ידוע בישרותו וביראת שמים, ואף היה מחכמי העיר.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בראש העין.

נפטר באדר...

בבי': עמרם עוזרי, ב"ב.

מרי אברהם בן מרי יחיא בן שלום בן שלום מהאצרי היה מחכמי הקהילה היהודית בעיר אלצ'ואלע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא נולד בתחילת המאה העשרים.

בישוב צ'ואלע גרו בתקופה זו שבעים משפחות בערך. היו בישוב שני בתי כנסת, האחד של משפחת יצחק, ובשני כמאתים מתפללים. הישוב צ'ואלע נמצא בין העיר כ'מיר לעיירה סוד, לא הרחק מהעיר סודה.

בשנת תרצ"ה - 1935 עברו ארבע משפחות מכפר עפאר לגור באלצ'...

ביב' הרב זכריה עפארי, ב"ב

מרי יחיא מהאצרי היה מחכמי הישוב סוכיבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סוכיבאת נמצא במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: בחור, פגלי, דהארי, כותח, סלומי, עפארי, אשרף, גומדאני, מסעוד, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם בן יעקב, מרי חיים בחור ומרי שלום מסעוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של...

ביב' פנקס השליחות ע' ע"ב

מרי יחיא מהאצרי היה מחכמי הישוב בני זיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני זיד נמצא ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עמר, קארני, נהארי, עקבי, גראדי, מימוני, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יוסף קארני ומרי אברהם יעקוב.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...

ביב' פנקס השליחות ע' ס"ג

מרי יחיא מהאצרי היה חכם או מנהיג או אולי אף דיין בישוב מהאצ'ר מצפון לצנעא בשנת תרע"ג (1913). הישוב מהאצ'ר היה באמצע הדרך מצנעא לצעדה, בצפון הרחוק של תימן.

הוא חתום על שטר פסק דין או בוררות - שטר אי התערבות - בעניינו של יחיא בן יחיא מחפוץ. חתומים שניים עם שם זהה: ר' יחיא מהאצרי וכנראה, היו קרובים או שמדובר בטעות והשם נכפל.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 96.

מרי יחיא מהאצרי היה מחכמי הישוב מדאיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיירה מדאיר נמצאת במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עופרי, מוטף, נגאר, סלאב, אשול, חמאמי, מסעוד, סוכיתל, מהאצרי, מנס ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום עופרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...

ביב': פנקס השליחות ע' ע"ג

מרי יצחק מהאצרי היה חכם בעיר חַיְמֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מספר ליקוטים שחיבר בשנת תרע"ב (1912), הנקרא "ליקוטים וטוב הארץ".

בכת"י קל"א דפים, ובהם הוא מזכיר את רבותיו מרי סעיד בן מוסי - משה אלבוצי-אכלופי ומרי יצחק בן אברהם אכלופי. מוזכרים גם פטירת ילדיו.

אין בידי פרטים נוספים כיוון שכה"י בקנדה, וסרט הצילום אינו בארץ.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רנ"ו; קטלוג כת"י ספריית אוטובה-קנדה מס' 16.

ר' יצחק בן יפת מהאצרי העתיק את ספר ההפטריות בישוב סאפוף, שליד טוילה במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900).

כה"י מקרא ותרגום, בניקוד תחתון, עפ"י מנהג הבלדי - מהרי"ץ, כולל נוסח הברכות. נעתק במימון ר' סעדיה בן יחיא ערוסי. כה"י הובא לארץ מהישוב סדה שבדרום תימן, אך נכתב כאמור במרכז תימן.

בקולופון כתוב:

"ותהי... בעזרת מי שהוא נורא עלילה ושוכן... שפרה אל נאדר בגבורה יום ב' לחודש אדר...

בבי': כת"י ארז יהודה פ"ת - מזכיר ודובר רשת עמל לשעבר.

ר' יצחק בן מסעוד מהאצרי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ח-י"ט להערכתי. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.

מנהגי ההגדה עפ"י מהרי"ץ הוא נוסח הבלדי.

בבי': גברא, מחקרים, ע' 243; כת"י בר אילן 119-36704.

עמודים