חכמי תימן

תצוגת 81 - 90 מתוך 353

מרי מאיר צדוק מזרחי נולד בעיר רדאע בשנת תרל"ח - 1878. עלה לארץ עם משפחתו בעליית אעלה בתמ"ר (תר"מ - תרמ"ב / 1880 - 1882) והתיישב בירושלים. היה רב הקהילה התימנית ברחובות. נפטר באב תשי"ז - 1957. ראה אנציקלופדיה ע' 318.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי מספר מסמכים ובהם מצאתי את חתימתו.

במסמך מיום י' בכסלו תשי"ד - 1953 חותמים רבני העיר רחובות: הרב אלימלך בר שאול רב העיר, מרי זכריה...

ביב': פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים, ת"א תשל"ח, ע' 170, 171; מסמכי בן ציון ויוסף מעברי, רחובות

ר' סעדיה בן ישועה מזרחי העתיק את קונטרס חלק הדקדוק שחיבר מהרי"ץ בנושא מסורה לתנ"ך בשנת תקע"ט (1819). לא ידוע מקומו, ולהערכתי חי במרכז תימן ואולי אף בצנעא. התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. בכה"י ע"ח דפים, כת"י שלם.

בפתיחה: "זה ספר חלק הדקדוק על ארבעה ועשרים ספרים לרב הדיין המצוין כמה"ר יחיא צאלח בן יוסף".

בקולופון דף 78 כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה המעלה מרפא וארוכה יום ו' כ"ח...

בבי': כת"י ירושלים 4688°8 (אוסף אילת 248).

מרי שלום בן משומר מזרחי היה תושב צנעא כנראה, ושימש שליח בי"ד צנעא בשנת ברנ"ו לשטרות (תש"ה - 1945).

הוא היה שליח בית דין לדרום תימן, במקביל למרי יחיא נחום שליח בי"ד לאזורים שונים, לפקח על השחיטה והרבנות ולהסמיך שוחטים.

הוא ידוע לי מתוך הסמכה לשחיטה שנתן במחוז שרעב לתלמיד ר' חסן יודא, שאביו מרי יודא חסן הסמיכו ביום שני, כ"ח בסיון ברמ"ח לשטרות (תרצ"ז - 1937). מרי שלום מזרחי הסמיכו...

בבי': ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 91.

ר' יעקב בן דוד מזרחי- קולאצה נולד בשכונת שעריים ברחובות בשנת תרע"ט (1919). אביו, ר' דוד נהרג בהתפוצצות מטוס מצרי חודשיים לאחר מלחמת השחרור.

היה תלמיד חכמים ופעיל ציבור. עסק רבות בחינוך ילדים ובהרבצת תורה והקים מוסדות תורה. נולדו לו ט"ז ילדים, בנו דוד, שנקרא ע"ש סבו, נהרג במלחמת יו"כ ברמת הגולן בתפקידו נהג טנק.

נמנה עם הציבור החרדי. ולאחר התחמקויות רבות ודחיות שווא, שימש חבר...

בבי': לוח הלוי, אייר תשנ"ז; שיחת השבוע - בטאון חב"ד 642, אחרי - קדושים, אייר תשנ"ט.

מרי יחיא בן שלום מחבוב נולד בעיר סדה שבדרום תימן בשנת תר"צ (1930). אביו, מרי שלום מחבוב היה מחכמי העיר סדה (ע"ע הבא).

עלה לארץ עם משפחתו מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ד (1944) והתיישב בת"א. למד בישיבתו של מרי סעדיה עוזירי. שימש רב שכונת כפר שלם, שוחט ובודק, עורך חופות וקידושין וכדומה. עסק בהרבצת תורה בקהילתו. נפטר בת"א בכ"ה באלול תשנ"ב (1992).

בבי': במסילה נעלה, ע' 30; לוח תעיזי, אלול תשנ"ו.

מרי שלום מחבוב נולד בסוף המאה הי"ט כנראה בעיר סדה. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום מחבוב, רב כפר שלם בת"א (ע"ע קודם).

היה מחכמי העיר סדה במחצית הראשונה של המאה העשרים, עם מרי יחיא מנצור, מרי יחיא אלאגברי ומרי נסים חדאד. עסקו בהנהגת הקהילה, נישואין, דיונים משפטיים וכדומה.

הוא התערב בויכוח שהיה לחכמי העיר עם מרי יחיא מקאלח, ששחט פרה והכשירה, אך חכמי העיר סדה הטריפו את הפרה.

בבי': במסילה נעלה, ע' 30, 67.

מרי לוי בן סעדיה מחדון הלוי נולד בעיר חידאן שבצפון תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה דיין בקהילה בעיר חידאן. אחיינו הוא מרי שבתאי בן פנחס מחדון, עיין ערך הבא. הוא עלה לארץ עם קבוצה הגדולה של העולים מצפון תימן בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך. הוא היה ממייסדי המושבה שעריים שברחובות.

בשנת תרפ"ט - 1929 הוקם בית דין לקהילה, ובו היו חברים: מרי דוד בן שלום קפרא, מרי שבתי מדהלה ומרי לוי...

ביב': פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים, ת"א תשל"ח

מרי שבתאי בן פנחס הלוי מחדון נולד בשנת תרמ"ט - 1889 בישוב אלהג'ר עיר המחוז של חידאן, בצפון תימן. אמו לולוה בת נעמה בת יחיא ממשפחת גירחש. למד תורה אצל דודניו האחים מרי אברהם ויעקב בני סלימאן גירחש, ובהמשך אצל דודו, אחי אביו, מרי לוי מחדון, אשר עלה לארץ בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך, ואשר היה ממייסדי שעריים. עיין ערך קודם. התפלל ולמד תורה בבית הכנסת של המשפחה "כניס אלעיליה", הן מפני קדושתו והן...

ביב'. בנו ששון, רעננה; ד"ר יהודה עמיר, תימן - קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשס"ב, ע' 82; הרב עובדיה יעבץ, רב קרית עקרון

מרי יוסף מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ג באלול ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי חנה ושמחה בנות מרי יוסף מחווג מכרו את הבית שהוריש להן אביהן ברחוב חגאגי בצנעא בשלושים וחמשה קרוש בתשלומים, כאשר התשלום הראשון בערב חנוכה ב"פ לשטרות. ניתן להסיק, כי מרי יוסף נפטר לפני חנוכה ב"פ - תקכ"ט, וכי היו לו שתי בנות בלבד.

בפנקס בית הדין כתוב...

ביב': מסוודה ע' 66 - קע"ז

מרי שלום מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם כתוב, כי ביום חמישי פרשת יתרו בפ"ה - תקל"ד - 1774 עסק בית הדין בחלוקת ירושה וספרי קודש של המנוח יחיא אבהר: תאג', סידור, ילקוט נ"ך, ועוד. בין ספרי הקודש מוזכר ספר שלושה תרגומין של מרי שלום מחווג. נושא זה העסיק מספר פעמים את בי"ד צנעא, וקודם לפסיקת מרי שלמה גמליאל עסקו בנושא זה מהרי"ץ, מרי דוד קאהרי ודיין...

ביב': מסוודה ע' 345 - תתקצ"ט

עמודים