ר' אברהם בן סעדיה הכהן העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בשנת רע"ג (1513). לא ידוע מקומו. מכה"י נותר בידינו הפירוש למסכת שבת, ויתכן, כי הפירוש לסדר זרעים אבד. העמודים הראשונים מטושטשים, הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית עם שרטוטים, הקולופון קרוע בחלקו ומופיע בסוף סדר מועד. כתב לשימוש אישי.
להלן חלק ממה שהצלחתי לזהות בקולופון:
"תצבד(?) שנין לשטרי (לפי הקטלוג. אתתכ"ד, רע"ג - 1513) פא (...
מרי אהרון כהן היה חכם בישוב טוילה בתחילת המאה העשרים. העיירה טוילה נמצאת במרחק של ארבעים ק"מ בערך מצפון מערב לצנעא. היא מן הישובים העתיקים בתימן, ובמאות י"ג - ט"ו הועתקו כתבי יד רבים.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ואחת משפחות בערך: נגאר, חראזי, רגילה, יעיש, שכר, מנס, סחלולי, מרי, משרקי, כהן, סודי, כ'רבי, אקרע, חראזי, חאצ'רי, עזירי, ישועה, גראדי, השאש, קרואני ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו...
ר' אהרן בן אהרן כהן העתיק קטעים מסידור בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.
בידינו נותרו רק קטעי הסליחות והאשמורות, ולא ידוע לי אם זה רק חלק מכתב היד או שמדובר בתלמיד שהעתיק קטעים מהסידור כחלק מתלמודו.
סרט הצילום של כתב היד אינו בארץ ולא התאפשר לי לעיין בו, וסמכתי בזה על דברי המקטלג.
מרי אהרן בן דוד הכהן היה דיין וראב"ד בשנים שלפני גלות מוז"ע. יש להעריך, כי נולד בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לי משלושה מקורות:
הוא חתום על פסק דין המאשר מכירת בית בעיר ד'הבאן שבמרכז תימן. השטר נכתב בצנעא ביום חמישי, כ"ג באלול תכ"ט (1669). הוא חתום ראשון, ואחריו חתום הדיין מרי שלמה בן סעדיה מנזלי ששימש אז דיין שלישי, ואחרי גלות מוז"ע משנת ת"מ (1680) ואילך שימש ראב"ד.
במקור השני...
ר' אהרן בן יוסף בן אהרן כהן העתיק דיואן בשנת תרמ"ה (1885), לא ידוע מקומו.
בדיואן שבע מאות שירים, עם מפתח שירים הנקרא בשם "חפץ חיים". הדפים דבוקים זה בזה מחמת הטחב. בדיואן שירים בעברית ובערבית כמקובל. באחד הדפים בדיואן כתוב: "נכתב זה הדיואן בשנת תרמ"ה... בשנת תרו"מ קרננו ראשון לחודש אדר".
להלן דבריו:
"כה אמר הצעיר עפר רגלי החכמים אהרון (?) בן מ"ו יוסף בן מ"ו אהרן הכהן יצ...
מרי אהרן בן שלום כהן נולד בצנעא בשנת תר"ה (1845), למד תורה אצל מרי חיים קורח וחכמי העיר, יחד עם ידידו מרי יחיא קאפח בבית המדרש שבתוך בית כנסת אלשיך. התפרנס מהיותו חייט אומן ונחשב למומחה הגדול ביותר. הוא תפר בגדים למשפחות המלוכה בצנעא. מצבו הכלכלי היה מצוין ודאג להאכיל יתומים, אלמנות ועניים, ועסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
הוא החל ללמד תורה בבית המדרש שבבית כנסת שרעבי:...
ר' אהרן בן שלמה הכהן חי ברדאע עפ"י הערכה, במאה הי"ח-י"ט.
הוא ידוע מתוך מכתב ששלח למרי יחיא בן אברהם הלוי, ובו הוא מתאר את מצבו של מרי עמרם הכהן שהיה בצנעא וברדאע, וכן את מצבו האישי שנאלץ לעזוב את בית הכנסת, והטענות שהועלו כנגדו, כי הגיע לעיר ד'מאר כדי לעכב את הטבעת המטבע, וכן כישוף שעשה לבית המטבע ומשפטו.
לא ידוע מה היה מעמדו. האשמות הקשורות לבית המטבע אינן לאדם מן השורה, ויש...
ר' אוריאל בן יחזקאל כהן העתיק קובץ ליקוטים בשנת תק"א (1741), לא ידוע מקומו.
השמות אוריאל ויחזקאל אינם נפוצים בתימן, והשם אוריאל לא ידוע לי כלל מתימן. מאידך גיסא, הכתב הוא תימני. יתכן והמעתיק הוא מתימן אלא שכתב את שם המדפיס כפי שמצאתי בכתבי יד נוספים, ויתכן והמעתיק אינו מתימן וכשהגיע לתימן התאים את כתיבתו. יתכן גם, כי זהו שם ספרותי.
בכה"י ליקוטים בקבלה, כתר מלכות לרשב"ג, נוסח...
מרי דוד כהן היה חכם בישוב רגאם בתחילת המאה העשרים. הכפר רגאם נמצא בנפת בני חושיש, מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: כהן, פנחס, סיאני, קורח ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף כהן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שש ריאל, ובנו יחיא הוסיף שני ריאל.
מרי דוד בן אברהם כהן היה ראב"ד, כנראה, בצנעא באמצע המאה הט"ז. הרב עמרם קורח פרסם בספרו מסמך של חכמי צנעא, העוסק בתקנות ציבור לגבי התנהגות בסעודות מצווה, שאין להישאר לאחר גמר ברכת המזון. הוא מעריך כי המסמך נכתב ארבע מאות שנה לפניו. את ספרו כתב בשנת תשי"ד (1954), ולכן התקנות הן מאמצע המאה הט"ז, להערכתי.
הוא חתום ראשון על התקנות, ולפי זה, מסתבר, כי היה הרב הראשי וראב"ד. חתומים עמו ולאחריו...