מרי יחיא בן שלמה כהן היה חכם בצנעא במאה הי"ח- י"ט. לא ידוע זמנו המדויק.
הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול בצנעא, בנוגע לברכת המוציא בסעודות רבים. עפ"י השמות המוזכרים נראה, כי האגרת נכתבה לפני שנת תקפ"ז (1827).
מרי יחיא בן שלמה כהן היה חכם בצנעא במאה הי"ח- י"ט. לא ידוע זמנו המדויק.
הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול בצנעא, בנוגע לברכת המוציא בסעודות רבים. עפ"י השמות המוזכרים נראה, כי האגרת נכתבה לפני שנת תקפ"ז (1827).
מרי יעיש כהן היה אחד החכמים המקובלים בעיר המקובלים מועציריה שבמחוז חוגריה, בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ. יחד אתו היו המקובלים מרי משה קורין, מרי יעיש חדאד ובנו מרי דוד, מרי עואץ אהרן, מרי עמראן מוסא ומרי שלום משה כהן. אלו היו גדולי המקובלים במחוז חוגריה עד שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים.
מרי יעיש מנצור כהן היה רב הישוב אגברי שליד העיר סדה בתחילת המאה העשרים. בקהילה היו כמאה יהודים. שימש רב הישוב לפני שנת תרצ"א (1931), שכן משנה זו שימש בתפקיד מרי יחיא מנצור כהן, כנראה אחיו.
הוא חתום על הסמכת מרי מסלם בן יחיא וחש לשחיטה בג' בשבט תר"פ (1920).
מסתבר, כי נפטר סמוך לשנת תרצ"א (1931), ואז מרי יחיא מנצור כהן, כנראה אחיו, החליפו בתפקיד.
מרי יעקב כהן היה דיין בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן, בתחילת המאה העשרים. הוא היה מתלמידיו של הרב הראשי של צעדה, מרי יעבץ בן יעקב, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. ידוע, כי שימש בדיינות בסוף חייו של רבו יחד עם מרי שלום כהן לאחר שנת תרע"ו (1916).
לא ידוע לי מתי נפטר.
ר' יעקוב בן שלמה כהן נולד במחוז חוביש, מצפון מערב למחוז איב, בשנת תרמ"ט - 1889. עלה לארץ בשנת תרע"ב - 1911. הוא היה פעיל ציבור, סייע לישוב הארץ ופעל לקליטת יהודי תימן בארץ. הוא היה מראשי התאחדות התימנים. שמו ידוע לי מספרו של שמואל כהן עראקי, המתאר בספרו כיצד ר' יעקוב סייע לקלוט אותו בארץ בשנת תר"ץ - 1930. נפטר בכ' באלול תשכ"א - 1961.
מרי יפת כהן היה חכם בתימן במאה הט"ו. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע מתוך פירוש להפטריות שכתב בנו ר' עמרם בן יפת כהן במאה הט"ו. הוא כותב פירושים בשם אביו כמו "אמ' ר' יפת נע"ג" (דף 6ב'), "דרש ר' יפת נע"ג" (דף 38א'), "דרש ר' יפת נע"ג אלדמשקי" (דף 12ב'). מהכינוי "אלדמשקי" ניתן, אולי, ללמוד שמוצאו מדמשק.
בכה"י מ"ב דפים, ובו פירושים ודרושים להפטריות, מהפטרת פרשת בא עד הפטרת...
ר' יפת בן אברהם כהן העתיק את מדרש הגדול לחומש במדבר, בעיר קעטבה שבדרום תימן בשנת ס' (1300) בערך.
בכה"י קס"ג דפים, מתחיל מפרשת במדבר ג, מ"ה עד פרשת שלח לך, וחסרים א"כ דפים רבים. כה"י הושלם בשנת רי"ט (1459).
החלק המקורי הוא עד דף 57 עמ' ב' ושם כתוב שם הסופר ומקומו אך בלי זמן הכתיבה:
"יהא סימ'(ן) טוב וברכה על מריה דכתבא הדין יפת בן אברהם הכהן ממדינת קעטבה".
בסוף...
ר' יפת בן דוד כהן העתיק את סידור פעמון זהב שחיבר וערך מרי יצחק ונה, בעיר מעבר לפני שנת תי"ד (1654). את הסידור והפירוש השלים ר' סעדיה בן מעודד בשנת תי"ד (1654). הסידור נכתב במימון ר' דוד בן שלמה כהן. בכה"י ק"מ דפים, אינו שלם, ובדפים הנמצאים מועתקים: סליחות, פיוטים עם פירוש קצר לר"י ונה, ופ' קצר בשוליים והלכות בערבית. הסידור נכתב, כנראה, במקביל להשלמות והוספות ר"י ונה בסידורו במשך עשרות שנים,...
מרי יצחק כהן נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ח, או לכל המאוחר בתחילת המאה הי"ט. הוא היה ראב"ד ורב העיר עדן בשנת תרי"ט (1859) בזמן ביקורו של ר"י ספיר בתימן. הוא כותב עליו, כי בשנה זו "הרב הזקן חסיד ועניו מורי יצחק כהן נ"י, והוא סגי נהור זה מקרוב - ה' יאיר עיניו, והרב הישיש מרי מנחם בונינו נ"י והרב הישיש וקציר מרי שמואל דיין נ"י".
משמע, שבשנה זו היה זקן אולי כבן שישים - שבעים שנה, ראשון...
מרי יצחק בן יעקב כהן היה חכם במאה הי"ח, לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע מתוך כתב יד של חיבור העוסק בקובץ נושאים: מחברת התיג'אן בעברית (דפים 1א'-51ב'), מחברת בערבית (דפים 61א'-75ב') וחיבור שכתב בשם "טעמי טעמים" (דפים 53א'-59ב').