מרי יוסף בן יהודה כהן היה דיין בעיר צנעא בשנת רצ"ו (1532), יחד עם הדיין והסופר המפורסם מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם בניה.
שניהם חתומים על שטר מכר של תאג' שנפל בירושה בין שני האחים יוסף וסעיד בני אברהם נקאש. את התאג' העתיק ר' דוד, אביו של הדיין מרי אביגד ובנו של הסופר המפורסם בניה. ר' דוד העתיק כתבי יד רבים (ע"ע).
ר' יוסף בן יוסף כהן העתיק תאג' - חומש בראשית ושמות עם תרגום. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. עפ"י הערכת כה"י מדובר במאה הי"ח-י"ט.
כה"י נכתב במימון ר' שלמה בן דוד בן סעדיה אחסן. גוף הטקסט הוא המקרא, ובשולי הדף תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, פירוש רש"י, פירוש ר' יעקב בעל הטורים, ומידי פעם פירושים נוספים בשוליים בשם "חידושים".
בסוף חומש בראשית כתוב:
"חסלת ויחי וספר בראשית ב"ה ברוך...
ר' יוסף בן יחיא כהן היה סופר ומעתיק ספרים מפורסם במרכז תימן במאה הי"ח. לידי הגיע כתב יד אחד, בו העתיק את סידור עץ חיים שחיבר וערך מהרי"ץ. הסידור הועתק בשנת תקנ"ח (1798) או תק"ע (1810) במימון של ר' משה בן יחיא. כתב היד יפה ביותר, וההעתקה כמעט זהה לכתב ידו ולצורת הכתיבה של מהרי"ץ.
הסידור הוא חלק ב' וכולל את תפילת התעניות, שלוש רגלים וימים נוראים. אין בו את החלק הראשון הכולל את תפילות...
ר' יוסף בן יחיא כהן היה ממנהיגי הקהילה היהודית, או מגבאי הקהילה בעיר איב שבדרום תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא מרי יוסף קורח, מרי משה בן יצחק הלוי ומרי יוסף שמן. סכום הסיוע הוא קרוב לשלושים ושניים ריאל.
האישור מהתאריך יום שלישי, ט"ו באייר תש"ח (1948), וחתומים עמו: ר' יוסף בן...
מרי יוסף מורי כהן היה דיין בישוב אכאם אנוב שבמחוז שרעב, בסוף המאה הי"ט בשנת תר"ן (1890).
הוא שימש דיין שני. הוא חתום על כתב הרשאה לשחיטה שנתנו חברי בית הדין לר' חסן בן מרי יעקב יחיא בישוב אכאם אנוב ביום שני, י"א באייר שנת בר"א לשטרות (תר"ן - 1890). חתומים על כתב ההרשאה עפ"י הסדר: מרי רצון בן רצון, מרי יוסף מורי הכהן ומרי שחר צ'רב.
ר' חסן המורשה לשחיטה הוא סבו של מרי סעדיה חוזה...
מרי יחיא כהן היה חכם במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע לי מתוך הגהות לכת"י של מדרש הגדול מן המאה הי"ט. יתכן והוא מרי יחיא כהן, אחד החכמים המוזכרים לקמן.
כה"י הוא מדרש הגדול לחומש בראשית. בכה"י קל"ד דפים עם הערות בשוליים. בדף 134 א' כתוב בשוליים ביחס לאליפז בן עשיו: "כ"ז (כל זה) שמעתי מרב א' ושמו יחיא אלכהן יצ"ו, והוא למד אותו מד' כתרים פ' ויצא".
ר' יחיא בן אהרן כהן היה חכם או מנהיג בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על כתובה בשנת תרל"ו (1876) יחד עם ר' סעיד בן אברהם משרקי לזוג יוסף ד'מארי ורומיה אלשבאמי.
יתכן ושני החתומים חתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי יחיא בן יוסף כהן היה חכם בעיר ערוס שבמרכז תימן ממערב לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא כתב פירושים לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ, העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות. פירושו בנוי בצורת שו"ת, וקרוי "גן החיים".
הוא חתום על כתובה עם ר' סעיד בן שלום חאזי בישוב ערוס בשנת תרל"ד (1874), הזוג הוא יחיא נגאר וזהרה הלאל.
מרי יחיא בן מנצור כהן היה מרי הקהילה היהודית בישוב אגבר שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הישוב אגבר מנה כמאה יהודים, וממוקם ליד הישובים סדה ודאר סעיד שבדרום תימן.
הוא התפרנס מאריגה והיה לו בן זכר אחד. בז' בשבט תרצ"א (1931) הסמיך את ר' מסלם בן יחיא וחש לרבנות, לערוך טכסי קידושין ונישואין ועוד. היה גוער ביהודים ואף החרים אנשים אשר סירבו ללכת לדין...
מרי יחיא בן שלום כהן נולד בצנעא בשנת תקמ"ז (1787). הוא היה למדן חריף, עניו וצנוע.
מונה לדיין לאחר שנת תקצ"ד (1834) בראשות הרב הראשי מרי יוסף קארה, ולאחר פטירתו שימש בבי"ד בראשות מרי שלמה בן מרי יוסף קארה. שימש דיין למעלה משלושים שנה. פסקי דין שהוא חתום עליהם, ואשר הגיעו לידינו, הם מהשנים תר"א (1841), תר"ד (1844), תרי"ז (1857), תרכ"א (1861) ועוד. הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לחכמי העיר...