חכמי תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 171

ר' זכריה בן משה בן יוסף אלכ'אוי העתיק סידור בשנת תקכ"ט (1769) בישוב בית עגל שבמחוז חימה במרכז תימן.

בכה"י פ"ו דפים, חלקו הראשון חסר, ובידינו נותרו הדפים מההושענות לשבת שבחג הסוכות. נכתב במימון ר' יחיא בן אלחמאמי בן והב אלאכלופי, ועפ"י דבריו בקולופון מצבו היה קשה "בעול הזמן ועול לימוד התינוקות ועול טירוף הדעת ועול קוצר השכל". השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, ט"ז בסיון תקכ"ט (1769).

...
בבי': גברא, חכמים וסופרים, ע' 160-162.

ר' יהודה בן שלמה אלכ'אוי חיבר שירים, ועד כה פרסם יוסף טובי שלושה משיריו. הוא מעריך, כי חי במשולש הערים ד'מאר בצפון, רדאע במזרח וירים במערב, במחצית השנייה של המאה הט"ז. סגנון שיריו קדום לאסכולה של ר' יוסף בן ישראל ור"ש שבזי, שיריו מלאים מרוחה של שירת משוררי ספרד. עפ"י תוכן והערת השוליים בראש השיר הראשון ניתן להסיק, כי כתב את השיר לרגל מינוי ר' סעדיה בן דוד לראש הקהילה היהודית באזורו.

...

בבי': טובי, תימא, א' (תשרי תש"ן), ע' 49-61; כת"י אוקספורד בודלי 2517- 22229.

מרי עואץ בן סעדיה כ'באני היה דיין וראב"ד באמצע המאה הי"ח בעיר רדאע, מהישובים הגדולים ביותר בתימן, בהם חיו היהודים.

הוא חתום ראשון על פסקי הדין, ומשמע שהיה רב ראשי וראב"ד. בשנת תק"ה (1745) הוא חתום עם מרי אהרן בן שלמה אלפצ'ל ומרי עואץ בן שלמה צפר, על היתר להעביר מכספי המס של בית המטבחיים לנשיא הקהילה, ר' שלום סנגאב, כדי שיוכל לפדות שני ילדים יהודים שפותו ע"י המוסלמים להתאסלם. הוא חתום...

בבי': טובי, קהילת רדאע, ע' 27, 171-174.

מרי יחיא בן דוד כ'בל היה חכם בישוב אחלאל בתחילת המאה העשרים. הכפר אחלאל נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: טאצי, שעבי, חכימה, מפצ'רי, נגדי, אדור, כ'בל, סדי, צברי, אצ'טא, מידאני ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום טאצי ומרי דוד אדור.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ג

מרי מעוצ'ה שלום כ'בל היה חכם בישוב אלציח בתחילת המאה העשרים. הכפר אלציח נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. הרב עמרם קורח כתב, כי הכפר חרב לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ - 1680 ולא חזרו לישוב לאחר הגלות. בשנים ת"ן - תנ"ג (1690 - 1693) העתיק בישוב מרי שלום בן יחיא קורח את ספר ההפטריות, משמע, שהיהודים חזרו לגור לאחר הגלות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: מידאני, דחבאש, מחפוץ',...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ד

מרי דוד כ'ברה היה חכם במאה הי"ט-כ' בישוב צ'אף שבמחוז גהראן. הוא היה רבו של מרי שלום בן יחיא כ'ברה שנולד בישוב בשנת תרס"ה (1905).

יש להעריך, כי נפטר בתימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ, או בארץ מספר שנים לאחר העלייה.

בבי': לוח קרן הלוי.

ר' יחיא בן שלמה סעיד כ'ברה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ואולי אף היה חבר בית הדין בעיר או גבאי צדקה.

הוא חתום ביום ראשון, י"ד באייר תש"ח (1948) על מסמך המאשר קבלת סכום הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא, באמצעות השליחים ר' שלמה בן אברהם מלאחי ור' שלמה בן סעיד עזירי. סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל...

בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 425.

מרי שלום בן יחיא סעיד כ'ברה נולד בשנת תרס"ה (1905) בכפר צ'אף שבמחוז גהראן במרכז תימן.

למד תורה אצל מרי דוד כ'ברה מחכמי הישוב. הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי ומרי יחיא נחום שליחו, שעבר בין הישובים במרכז תימן, בחן והסמיך ופיקח על השוחטים.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), התיישב בבית דגון ושימש רב ושוחט.

נפטר ברחובות בכ"ו באדר תשל"ז (1977).

בבי': לוח הלוי, אייר תשל"ט.

מרי אלישע כ'ולאני היה חכם בישוב אחואד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אחואד נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: כ'ולאני, שמעון, יחיא, סעיד ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, ולכן מסתבר כי שמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב,...

ביב': פנקס השליחות ע' מ"ג

מרי יוסף כ'ולאני היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון י"ט באדר בפ"ז - תקל"ו - 1776 נמסר גט למרים בת מרי יוסף כ'ולאני, ע"י השליח סעדיה בן מרי יוסף כ'ולאני, כנראה, אחיה. הבעל המגרש הוא משה בן יחיא כ'ולאני.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן יחיא אלכ'ולאני את אשתו מרים בת מ"ו יוסף אלכ'ולאני בגט שליחות, והשליח סעיד בן מ"ו יוסף...

ביב': מסוודה ע' 188 - תקי"ב

עמודים