מרי יוסף כ'ולאני היה חכם בישוב צורם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צורם נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: כ'ולאני, גחש, עזאני ועוד. הוא החכם היחיד המוזכר בתקופה זו.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו מחבוב תרמו שני ריאל...
מרי יחיא כ'ולאני היה חכם בישוב בית עגל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית עגל נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כ'ולאני, חמאמי, חובארה, אחמר, שאקי, יעיש, ירימי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלמה שאקי ומרי סעדיה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יחיא בן יוסף כ'ולאני העתיק את ספר המוסר בשנת תרנ"ח - 1898 בישוב בית עגל שבמחוז חימה, מדרום מערב לצנעא. באנציקלופדיה ע' 271 כתבתי, כי היה סופר.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ומהפנקס למדתי, כי מרי יחיא כ'ולאני היה מחכמי הקהילה, ואולי אף רב הקהילה, וכי הוא ובניו: יוסף וסעיד תרמו חצי ריאל. במקום...
ר' יחיא בן יוסף כ'ולאני העתיק את ספר המוסר בישוב בית עגל שבמחוז חימה במרכז תימן במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמן מדויק. מוצא משפחתו, כנראה, מהעיר כ'ולאן שבמרכז תימן.
בכה"י רפ"א דפים, והספר הועתק מכת"י שנכתב בידי ר' שלום בן יחיא קורח, בהזמנתו ובמימונו של שלמה בן יצחק בצנעא תרנ"ח (1898).
בדף 226 ב' כתובה הערה בידי המעתיק:
"אני כתבתיהו בכתיבת ידי לי לשמי הצעיר יחיא בן לא"א יוסף כ...
ר' יצחק בן משה כ'ולאני מימן את העתקת פרקי ר' אליעזר בשנת בקנ"ב לשטרות (תר"א (1841). לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ו דפים מאמצע פרק ג'. הסופר הוא ר' אברהם בן יחיא בן אהרן בן שלום. בסוף כה"י טעמים וחידושים. בדף 55 ציון לידת "יפת בן יוסף בשנת התר"ס ליצירה" (1900).
בקולופון דף 56ב' כתוב:
"ותהי השלמתו... תמוז שנת בקנ"ב לשטרות (תר"א - 1841) ספרא חלשא... אברהם יחיא בן אהרן בן שלם......
מרי שלום כ'ולאני היה חכם בישוב שרעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר שרעה נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: כ'ולאני, גידא, קהלאני, טוב ועוד. הוא החכם היחיד המוזכר בתקופה זו.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חצי ריאל.
מרי אפרים בן שלום ותורכייה כ'ועי הלוי נולד בשנת תרנ"ח - 1898 בכפר אלקצר ליד העיר כ'מיר במחוז חאשד, מצפון לצנעא. אין המדובר בישוב קצר שבמחוז כ'ולאן. למד תורה אצל דודו מרי מסעוד בן מסעוד, ואף הוסמך לשוחט, יחד עם תלמידים נוספים ובהם מרי שלום מג'הז.
הנהיג את בני הקהילה, עסק רבות בהצלת היתומים מידי השמד, ונחשב כעו"ד (מוחמי) המייצג את צרכי הציבור בפני השילטון, ונציג של משפחות היתומים (מנדוב...
מרי יצחק כ'ועי היה חכם בישוב בראר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בראר נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: משפחת מרי יצחק כ'ועי ומשפחת שלום כ'ועי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.
מרי יוסף כ'לאף היה חכם בישוב עוברין בתחילת המאה העשרים. העיר עוברין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים ושלוש משפחות בערך: ידאעי, תנעמי, כהן, דנוך, גזפאן, שבאם, פרחי, חריר, מנצורה, כ'לאף, צורית, מנס, גרשי, סאיג, חדאד, צ'אהרי, צעטה, אחמר, עקבי, שליבא, מבורת, רגילי, מצ'לעי, קסקס, קוזי, אברקי, קיני, גראפי, ברטי, קוטיע ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא תנעמי,...