מרי שלום כ'רמבא היה חכם בעיר צנעא או בישוב אלגב שבמחוז אנס, מדרום לצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב, גירש את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא בגט שליחות. השליח הוא מרי משה חדאד, וניתן ביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775. מחשש לכפייה במתן הגט הגט ניתן שנית.
לא ידוע האם הבעל הוא תושב הישוב אלגב...
ר' אברהם כֻּחְלַאנִי היה מנכבדי הקהילה היהודית בעיר חג'ה שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859). הוא היה סוחר טבק עשיר ונכבד, בשנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. שם משפחתו מרמז, כי מקור משפחתו בעיר כחלאן שבמרכז תימן.
בשנה זו היה רב הקהילה מרי שלום בן יחיא מיוצאי צנעא. בעיר היו שישים משפחות יהודיות והתפללו בשני בתי כנסת.
מרי אהרן כחלאני נולד באמצע המאה הי"ט בישוב מדאב שבמחוז צ'וראן בדרום תימן. היו לו שלוש אחיות. שימש רב הקהילה.
בשנת תרס"ב (1902) עלה לארץ באניה מעדן ליפו, והיה מראשוני המתיישבים במושבה פתח תקווה. בנו ר' זכריה סירב לשמש ברבנות, והיה מהפעילים המרכזיים בהקמת שכונת מחנה יהודה בפ"ת (ע"ע הבא).
במאורעות הקשים שערכו הערבים בשנת תרפ"ט (1929) ברח הוא ומשפחתו לתל-אביב, ובנה לו בית בנוה צדק...
מרי יוסף כחלאני כתב חיבור בשם ספר שיעורין, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ואולי הוא מרי יוסף המוזכר בדברי ר"י ספיר, כי התארח אצלו בעיר כחלאן בשנת תרי"ט (1859). החיבור הוא בן שמונה דפים ועוסק במידות ומשקולות.
להלן חלק מהקדמתו:
"ספר שיעורין מועתק מאיש שוגה ומפתי משולל מחכמה ומדעת, באמת לא ענוה ושמי נודעתי ורשום הוא בהקדמתי, וזו היא: גרסינן במסכת עירובין... א"ר...
מרי יוסף כחלאני(?) היה חכם בעיר כחלאן מצפון מערב לצנעא בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. לא ידוע האם היה ממנהיגי הקהילה היהודית או לא. ספיר כותב, כי התגורר ברחוב התחתון בעיר והתארח אצלו בשבת, וכי אחד ממשפחתו לווהו לעיר.
בשנה זו היו בעיר כשבעים בתי אב ושני בתי כנסת, הקטן נוסד לאחר מחלוקת שהתגלתה בתוך הקהילה, עקב שני שוחטים מהקהילה שנפסלו ע"י חברי בית הדין בצנעא. ספיר...
ר' גיאת בן שלום כאולי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר טוילה שבמרכז תימן בשנת ר"נ (1490). יתכן והוא הזמין ומימן את הכתיבה.
בכה"י רנ"ה דפים, רובם מסדר טהרות, וכתובים במקור בשפה הערבית. דפים רבים חסרים והושלמו בכתיבות שונות. ישנן הערות בשוליים. השלמת ההעתקה היתה בחודש אדר.
חלק מהחיבורים: מדרש ספרא לפרשת אחרי מות (דפים 246א'-251ב'), דף מהלכות סנהדרין ברמב"ם (דף 252), וספר המצוות...
ר' שלום בן יחיא כאריץ היה מנהיג או דמות מוכרת וחשובה בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא חתום על כתובה לאחר חתימת ראב"ד והרב הראשי מרי יוסף בן שלום קארה בשנת תר"ו (1846), לזוג שלום דאר וגנא והב.
מרי אברהם בן הדיין מרי אהרן בן שלום נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869). למד תורה אצל אביו הדיין וחכמי העיר, ראש ישיבה מרי יוסף קורח ובנו מרי חיים, ואצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. חברו ללימודים היה מרי עמרם קורח ששימש בהמשך הרב הראשי. עמד בראש בית הכנסת "כניס אלשרעבי" בצנעא, ושימש גם כראש הישיבה הממוקמת בבית הכנסת.
התפרנס ממקצועו חייט, ומצבו הכלכלי היה טוב, שכן היה אומן, ואת בגדיו רכשו משפחת...
מרי אברהם בן יוסף בן זכריה בן סעדיה בן זכריה כהן היה דיין בצנעא באמצע המאה הי"ז. הוא ידוע מתוך מסמך המפרט דיינים מצנעא בשנת תכ"א (1661), ושם כתוב:
"ואלה שמות דייני צנעא זת"ל: דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלם בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי".
הוא מוזכר חמישי ברשימת הדיינים, וכנראה, שמדובר בשני הרכבים של בית הדין, או בדיינים מחליפים או...