צ'אהרי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא-זכריה בן סעדיה בן יעקב אלצ'אהרי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת רע"ט (1519) בערך. הוא נחשב כאחד מגדולי חכמי תימן בכל הדורות. הוא חי בשלב המעבר בין מסורת תימן העתיקה שעסקה רבות בפילוסופיה, במדעים ובמדרשים, לבין המחצית השנייה של המאה הט"ז, שבה החלו להגיע ספרי דפוס רבים לתימן ובתוכם ספרי קבלה ועוד.

הוא סייר מספר שנים במצרים, ארץ ישראל, סוריה, בבל, תורכיה, פרס והודו. בשנת שכ"ז (1567) הוא ביקר בא"י, סייר בישובים השונים, ואף זכה לשמוע שיעור מפי מרן רבי יוסף קארו מחבר השו"ע. התוודע בארץ לגדולי המקובלים, והביא לתימן השפעה רבה מתורתן של מקובלי א"י. בספר המוסר תיאר ותיעד את חכמי א"י בטבריה, בצפת ועוד, מרן השו"ע, המקובל רבי משה מטראני, רבי משה קורדובורו ועוד. התיאור שכתב על ישיבת מרן הוא היחיד שיש בידינו על ישיבתו. הוא מזכיר לשבח את מרי סעדיה בן יוסף מהעיר ג'יבלה ומכנהו "גאון הדור".

עסק רבות בהשכלה כללית, ושלט היטב במכמני השפה והספרות העברית והערבית של ימי הביניים, ועסק רבות גם בפילוסופיה. מסעיו ונדודיו הרחיבו מאוד את אופקיו.

בשנים שכ"ח-של"ג (1568-1573) כאשר נלחמו התורכים במלך תימן נאסר יחד עם כל בני הקהילה היהודית בכוכבאן. בבית הסוהר חיבר את ספר המוסר ואת פירושו לתורה "צידה לדרך".

להלן תיאור ספריו:

א) @44ספר המוסר@55 - עוסק במסעותיו לארצות המזרח ומאורעות תימן בימיו. הספר מונה מ"ה מחברות המושפעות בנושאיהן ממקאמות אלחרירי וממחברות אלחריזי ועמנואל הרומי. ישנם פרקים משעשעים של סיפורי עם, משלי חיות וחידות, אך גם פרקי תוכחה ומוסר, שירים בשבח ספרים ומחבריהם ועוד. הספר יצא לאור ע"י יהודה רצהבי בירושלים תשכ"ה.

ב) @44צידה לדרך@55 - פירוש לתורה המבוסס על הספרים הנפוצים שהיו עד ימיו בתימן כמו: תלמוד, מדרשים, רס"ג, רמב"ם, וחידוש שהוסיף מספרות הקבלה שהגיעה בתקופתו. הפירוש הקדום ביותר לתורה בתימן בו משולבים קבלה. מקורות נוספים: כוזרי, רבינו בחיי, שערי אורה, ספר העקרים ועוד. יצא לאור ע"י יוסף חסיד.

ג) @44פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם@55 - חיבור הלכתי העוסק בפירוש להלכות שחיטה לרמב"ם שכתב הרמב"ם. כתוב בעברית. בכה"י 64 דפים, בהקדמה הוא כותב, כי במספר מקומות הרמב"ם מחמיר בהלכות טרפיות בעוד שבתימן קיימת מגמה להקל, מגמה שהייתה קיימת עד העלייה הגדולה לארץ. רבים מפוסקי תימן ובתוכם מהרי"ץ השתמש רבות בספר זה. בהקדמה לספר הוא כותב, כי הספר נכתב בלילות ללא יישוב הדעת בגלל "עול הזמן ועול המלכות ועול המגדל", וכנראה, כוונתו שהיה מראשי הקהילה היהודית בישוב מגדל כוכבאן אשר ישבה על הר גבוה.

ד) @44ספר הענק@55 - שירי צימוד בסדר א'-ב' בתבנית ספר הענק לרבי משה בן עזרא. הספר מוזכר בספרו המוסר במילים "והענק שחיבר על כל מילה משותפת מתוק מצוף ומנופת". ידוע מהעתקת תלמידו ר' בניה בן סעדיה מכוכבאן בשנת שמ"ח (1588).

ה) @44חיבור על סימני האדם ומעמדו@55 - הספר אינו בידינו וידוע רק מתוך ספר המוסר. בשיר שבח לחיבור הוא מציין, כי הספר מחולק למאה שערים ודן במידות האדם ותכונותיו הטובות והרעות לפי איבריו וגופו. מיוסד על תורתם של אפלאטון, גאלינוס והיפוקראט.

ו) @44תורת הבהמה@55 - הספר מכונה גם מאה קולין - מאה קולות. עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות. לדברי ר"י רצאבי ויוסף טובי לא הוא כתב את הספר.

ז) @44נימוקי ר"י אלצ'אהרי@55 - מהרי"ץ בחיבוריו מפנה לספר נימוקי ר"י אלצ'אהרי. הספר עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות, ויתכן כי הכוונה לפירושו להלכות שחיטה לרמב"ם.

ח) @44פירוש לארבעים ברייתות@55 - הספר אינו ידוע ומוזכר רק בספר המוסר. שם הוא כותב, כי פירש ארבעים ברייתות והסמיך את דבריו בפסוקים ובדק היטב את חידושיו טרם הכתיבה. חיבור זה עורר מתנגד אחד שהיה כנראה תלמיד, אשר יצא בתוכחה כנגדו ולבסוף התפייסו.

ט) @44אפריון@55 - ידוע בשמו בלבד.

י) @44תפילות@55 - י"ל נחום פרסם תפילה שחיבר בשנת ש"ל (1570), תפילה העוסקת בגאולה שהייתה אמורה להיות בשנת שס"ט-ת"ח (1609-1648), עפ"י הנרמז בזוהר בראשית. כמו כן תפילות שחיבר שזורות בתוך נוסח כתר מלכות שנוהגים לאומרו יוצאי תימן עד היום ביום כיפור.

יא) @44שירים ופיוטים@55 - יוסף טובי פרסם שירים ופיוטים בסידרת מאמרים בכתב העת אפיקים.

השפעתו רבה מאוד על יהודי תימן, ורבים מחכמי תימן השתמשו בחיבוריו ומצטטים אותו.

עפ"י מסורת אחת נפטר בשנת שמ"ה (1585), ועפ"י מסורת אחרת נפטר בשנת שמ"ט (1589). חיזוק לדיעה השנייה מצאתי בכתב יד תלמידו ר' בניה בן סעדיה הלוי, אשר העתיק את חיבוריו בשנת שמ"ח (1588) בעיר כוכבאן, ובקולופון, לאחר שכתב את שמו של ר"י צ'אהרי הוסיף את המילים "יצ"ו", משמע שבשנת שמ"ח (1588) היה עדיין בחיים כפי שדייק יהודה עמיר (מבועי אפיקים, ע' 125).