ר' יוסף בן חסן בן יעיש בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות עם תרגום יב"ע בכפר מעס"ג שבמחוז רדאע בשנת תר"ח (1848).
בכה"י צ"ז דפים, ונכתבה במימון ר' שלמה אלצנע. הסופר מהעיר רדאע, ועסק בלימוד תורה לתשב"ר. הוא הגיע לכפר קטן מעס"ג לצורך פרנסה כנראה.
כתב היד היה בצנעא בידי מרי יחיא קאפח, ובדף 36 ב' כתוב: "אלהפטרה קרדנץ' הגר מן מרי ורבי יחיא אלקאפח".
וכן "מספרי בידאני שלום ובניו יע...
מרי יוסף בן יהושע היה רב העיר מֻצְ'מַאר הסמוכה לעיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא, בשנת תרי"ט - 1859. הוא ידוע מתוך דבריו של ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנה זו, הכותב, כי בשנה זו היו ל"ה בתי אב בקהילה היהודית. הוא התפרנס ממקצועו סנדלר ואשתו סייעה בידו בעיבוד העורות. נשיא הקהילה היה ר' לוי חמדי אשר התפרנס ממכירת מיני בשמים בשוק הגויים.
מרי יוסף בן יוסף בן זכריה כתב חיבור העוסק בליקוטים לתורה. לא ידוע לי זמנו ומקומו, ולהערכתי, החיבור מהמאה הי"ט, בהסתמך על כתב היד ועל העובדה, כי בתקופה זו נפוצה מאוד התופעה של כתיבת ליקוטים לתורה.
בכתב היד שנים עשר דפים, בגודל מהדורת כיס. אין קולופון לכתב היד, ואת שם המלקט מצאתי בסוף החיבור: "יוסף בן יוסף בן זכריה".
ר' יוסף בן יחיא היה ממנהיגי הישוב צ'בירה בשנת תרמ"א (1881) יחד עם ר' סעיד בן אהרן רחבי. שניהם חתומים על כתובה בישוב, לזוג סלימאן-שלמה מדינה וסעדה אשול. חתום ראשון ר' סעיד רחבי, ועפ"י המקובל בתימן שימשו כנראה מנהיגים או רבני הקהילה.
יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.
ר' יוסף בן יחיא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב תְ'לֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. הוא חתום עם ר' יחיא בן שלמה בשנת תקצ"ו (1836) על כתובה לזוג יוסף בן סעיד ופצ'ה בת יחיא.
יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.
ר' יוסף בן יעקב היה ממנהיגי הקהילה היהודית באיב שבדרום תימן בשנת תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם שאר המנהיגים על אישור קבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד רבני צנעא. סכום הסיוע הוא קרוב לל"ב ריאל, וחתומים ר' יוסף בן יעקב, ר' יוסף בן יחיא כהן צדק ור' והב חיים כ"צ, בתאריך יום שלישי, ט"ו באייר תש"ח (1948).
שלושת החתומים היו מנהיגי...
מרי יוסף בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בספר סערת תימן למרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן. מצאתי את חתימתו משנת תקמ"ה (1785) עד שנת תקנ"ה (1795) עם מהרי"ץ, ראב"ד והרב הראשי.
בתשובות פעולת צדיק מפרט מהרי"ץ פסק דין בנושא פסילת גט שנכתב בעיר כ'או בי"ב בניסן בפ"ג לשטרות (תקל"ב - 1772). בי"ד המרכזי בצנעא פסל את הגט בפס"ד מיום ד' פרשת אמור, שנה...
מרי יוסף בן מנצור היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וארבע משפחות בערך: אדור, עמראני, מנצור, שרוי, גהדרי, ג'ולי, סוכיתל, קוזלה, כמעה, נגאר, אשול, מסעוד, מנס, סלאב ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אדור ובנו מרי חיים, מרי שלום עמראני ומרי יחיא בן חיים. שמו...
מרי יוסף בן מנצור היה מחכמי העיר חבאן במזרח הרחוק של תימן במאה הי"ט. למד הלכות שחיטה אצל מרי משה בן שלום דעוס, אשר הובא במיוחד מהעיר ביצ'א כדי להסמיך שוחטים בחבאן, המרוחקת מאוד ממרכז תימן. היה תלמיד חכמים וכתב את הגט לר' יוסף בן יחיא סיאני, וכשהגיע הגט לבי"ד צנעא התפעלו מהידע והדיוק ואף היללו אותו על כך.
יתכן והוא העתיק סידור לחגים בתקופה זו. בכה"י רמ"ג דפים, ובו תפילות לימים נוראים,...