מרי יוסף בן מסעוד היה חכם במאה הי"ט, לא ידוע מקומו.
הוא מוזכר בספר חן תורה ליקוטים לתורה שכתב מרי יחיא יעיש השאש. כנראה, שכתב שני חיבורים: נזר הקודש וספר הזכרון נזר הקודש מוזכר בחיבור מרי יחיא השאש, וספר הזכרון מוזכר בגיליון פרשה - תאג'. וכנראה שהוא מרי יוסף בן מסעוד החולק רבות על בי"ד צנעא בראשות מרי יחיא משרקי ומרי אברהם אלשיך.
ר' יוסף בן מצ'מון היה נגיד בתימן. לא ידוע זמנו, וכן לא ידוע, האם היה נגיד לכל תימן או לאיזור מסוים בתימן. באחד מכתבי היד מן המאה הט"ז-י"ז מוזכר ר' יוסף בן מצ'מון הנגיד. בכה"י קובץ שירים לר' דוד בן זכריה הלוי, הלכות שחיטה לר' סעיד בן דאוד, פירוש לספר המצוות לרמב"ם, שרח - פירוש בערבית למשנה למרי חטר בן שלמה דמארי, שרח עסר מן אלחבור - פירוש הדברים הקשים שבחיבור ועוד. בכה"י פ"ה דפים.
בין...
מרי יוסף בן משה העתיק את הלכות הרמב"ם בעיר תנעם שבמרכז תימן במאה הי"ד. בכה"י קצ"א דפים, ובהם העתיק את הלכות הרמב"ם מדע וזמנים בשנת קל"ד (1374) כפי שכתוב בקולופון, או שנת קל"ז (1377) כפי שאמור להיות כנראה.
כה"י חסר בתחילתו, מתחילת ההקדמה וזמנים עד הלכות שבת א, טו. השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, ח' באב שנה זו, במימון ר' יוסף בן סעדיה בן עודד. בשולי דף 28 ב' רשימת בעלים מאת יהודה בן חסן...
מרי יוסף בן משולם יחיא נולד בכפר רועאש שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. עלה לארץ בשנת תרע"ב (1912) והיה מחלוצי העבודה העברית בא"י. שילב תורה ויראת שמים עם ענוותנותו ואהבת החסד.
התיישב ברחובות, ושימש רב הקהילה התימנית וחבר ברבנות של רחובות. פעל רבות לקירוב לבבות, היה דרשן מעולה, חביב ונכבד על הבריות.
נפטר ברחובות בשנת תש"ל (1970).
מרי יוסף בן נתנאל היה דיין בישוב מצעב שבמחוז כ'ולאן במאה הי"ז. הוא חתום על שטר פס"ד העוסק במזונות יתומות בכ"ד בכסלו בשנת תכ"ז (1667). הוא חתום שני, לפניו חתום ראב"ד מרי ישעיה בן דוד, והדיין השלישי הוא מרי דוד בן סעדיה.
בפס"ד מאשרים הדיינים לאברהם בן שלמה ענאבי - בא כוח היתומות, בנות אחסן בן אברהם ענאבי - למכור סידור לסעיד בן גיאת חצרי בסכום של י"ד חרף כדי לדאוג למזונות היתומות.
מרי יוסף בן סעדיה חתום על שטר פסק דין העוסק בקניית ספרים בשנת תצ"ח (1738) לשלמה בן עזאך. לא ידוע מקומו, ומיהם החכמים הנוספים.
ואולי הוא זה אשר כתב הגהה בשולי ספר דפוס של שו"ע טור אבן העזר (מהדורת אמסטרדם, תקי"ג - 1753).
בהגהה כתוב:
"כתוב בא"ה (באבן העזר) בסימן קנ"ד סעיף ו' ציון ט"ז בבאר היטב וז"ל: דורונות ומתנות שנותנים לכלה בשעת הנשואין... ע"כ. ואני אומר מאחר שהיא...
ר' יוסף בן סעדיה העתיק אגדות למסכת ברכות ואולי עין יעקב, להערכתי, בשנת תקל"ט (1779) בישוב בעמייה. בקולופון כתוב שנת אתר"ץ לשטרות (1379), והדבר לא הגיוני, ולכן מסתבר כי חסרה האות ת', והשנה היא אתתר"ץ לשטרות (תקל"ט - 1779). בכה"י י"ט דפים.
בשער כתב היד כתוב:
"פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח - אתר"ץ (כנראה. אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט".
ר' יוסף בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט. בכה"י לא מוזכר מקום וזמן כתיבה.
בכה"י קט"ז דפים, ובידינו נותר מפרשת בשלח עד פרשת כי תשא. בשולי הדפים פירוש מלים קשות מספר המרגלית וליקוטי פירושים אחרים.
בדף 22 כתוב:
"ואני הקל הנחתם קל הקלים ועפר רגלי החכמים ותלמידיהם יוסף בן סעיד".
יתכן, והוא החתום על אגרת שכתבו מנהיגים בכפרים הסמוכים...
מרי יוסף בן סעדיה היה דיין באמצע המאה הט"ו. לא ידוע מקומו.
הוא חתום שני על שטר משנת רכ"ט (1469) יחד עם הדיינים מרי דוד בן יוסף כהן - ראב"ד ומרי אברהם בר' יוסף, החתום שלישי. פסק הדין עוסק במכירת חמשה חומשי תורה ונביאים ראשונים. המוכר הוא מסאלם בן יוסף בן אברהם, ונקנה לבית הכנסת של אברהם בן יוסף בן סעיד חנצ'ל בסכום של ט"ו חרף זהב.
ר' יוסף בן סעדיה העתיק שלוש מגילות בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.
בכה"י ל"ו דפים, ובהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום יונתן ב"ע ופירוש רש"י.
בקולופון כתוב:
"ונשלמה בשנת בקע"ז (לשטרות, תרכ"ו - 1866) יום שמיני לחודש שבט, ואני הכותב שאם טעיתי השב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי... הצעיר יוסף בן סעדיה ס"ט". (חתימה מסולסלת).
בדף 2 ע"א שטר מכירת כה"י: "בפנינו...