מרי יוסף בן סעדיה היה דיין או חכם, וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא במאה הט"ז. הוא חתום על תקנת ציבור העוסקת בכללי התנהגות בסעודות מצווה כגון: לא להישאר לאחר גמר ברכת המזון.
התקנה אינה נושאת תאריך, אך מרי עמרם קורח העריך עפ"י השטר, כי נכתב לפני כארבע מאות שנה, דהיינו אמצע המאה הט"ז, ארבע מאות שנה לפני כתיבת ספרו סערת תימן בשנת תשי"ד.
חתומים על התקנה עפ"י הסדר: מרי דוד בן אברהם כהן...
מרי יוסף בן סעדיה היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). רשימת דיינים משנה זו פורסמה ע"י רצהבי כפי שמצא במסמכים. ברשימה שישה דיינים, וכנראה מדובר בשני הרכבים או בדיינים מתחלפים.
הנוסח במסמך הוא:
"ואלה שמות דייני צנעא זת"ל: דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלם בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריא בר' סעדיה בא"מ זכריה, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי".
ר' יוסף בן סעדיה בן יפת מוזכר בתוך כת"י שהוא ליקוטים לתנ"ך. כה"י מן המאה הי"ט, ובליקוטים מוזכרים שמותיהם של ר' שלום בן אברהם ערשי, מרי סעדיה מנצורה ור' יוסף בן סעדיה בן יפת.
הוא היה חכם במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.
ר' יוסף בן סעדיה בן סעדיה העתיק בשנת תרל"ב (1872) את הספר יאיר נתיב - הלכות שחיטה עפ"י הקבלה. לא ידוע מקומו. כתב היד קטן, מהדורת כיס. בפתיחה: "בשם רחמן אתחיל בזה הספר יאיר נתיב חכמה עליונה הכותב יוסף סעדיה".
בלוחות השנים, הנספחים לחיבור, מתחיל הלוח משנת תרל"ב (1872), ועל סמך זה ובדיקת כה"י קבעתי את זמנו לשנה זו.
בקולופון כתוב:
"אני הכותב יוסף בן סעדיה בן סעדיה ס"ט, קל...
ר' יוסף בן סעדיה בן שמואל העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בשפה הערבית במאה הט"ו. הוא יליד תימן, והעתיק את הספר באחת מארצות המזרח כנראה.
בכה"י קט"ז דפים, ויש בו תוספות מאוחרות כמו הפיוטים "יה אורי שובה", "יונה תכסוף אל צינה" מאת ר' ישראל נגארה.
בסופו, בכתיבה שונה, מפתח לפרקי הספר וקטע בערבית בנושא נבואה.
בקולופון כתוב:
"סוף חודש אב... וכתב יוסף בר' סעדיה ז...
מרי יוסף בן סעיד המכונה גם צאיג ע"ש מקצועו כדלקמן, נולד בשנת תקע"ט (1819) כנראה. בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן, הוא שימש רב הקהילה היהודית בכפר ג'רוואח שבהרי צאעפאן מדרום מערב לצנעא. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות ובית כנסת אחד, אשר היה ממוקם בבית הצדיק ר' יחיא עומיסי מפליטי צנעא.
ספיר מתארו בתיאור הבא:
מלא תורה יראה וחכמה ורוח דעת, בקי במקרא ובאוריו עד...
מרי יוסף בן עואץ היה מחכמי העיר חדאד, ליד העיר דמת בדרום תימן, בשנת תרצ"ו (1936). הוא מוזכר בהקשר לויכוח שהיה בישוב, בנושא מום שנפל בעגל בכור. בי"ד דמת פסק שהמום אינו פוסל, ואילו חכמי העיר חדאד נמנעו מלפסוק, ואילו מרי בנימין שוכר גמליאל, מרי קהילת מעזבה פסק שהמום פוסל, ואף עשה מעשה ושחט את העגל.
אתו בהנהגת הקהילה היה מרי עואץ בן יוסף.
ר' יוסף בן עמרם בן עודד בן זכריה בן יהודה העתיק סידור בעיר עמראן, מצפון לצנעא, בשנת תי"ב (1652). בכה"י קט"ו דפים.
הסידור שלם, מתחיל מתפילות החול והשבת, החגים כולל הגדה של פסח עם פירוש לר"י בשירי, סליחות, נוסח ברכות, עיבור שנים, נוסח שטרות ושירים. הסידור מתאים במבנהו ובתוכנו לסידורי תימן מן המאה הי"ז. פירוט תוכן הסידור מופיע בספרו של י"ל נחום.
בקולופון דף 115 א' כתוב:
"...
ר' יוסף בן רחבי חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה בישוב בית אלדראב במאה הי"ט.
הוא חיבר את הספר מכ"א בשבט שנת תרל"ו (1876) ועד לניסן שנת תרמ"ג (1883) בישוב ביר אלדרב שבמחוז רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא.
בכה"י רל"ג דפים, וחיבר את הליקוטים לשימוש אישי. מסתבר, שהיה מרי הקהילה, ולכן ליקט לו טעמים לתורה במשך כשבע שנים כדי שיהיה בידו רעיונות לדרשות ולדברי טעם בסעודות מצווה ואבל.
בכה...
מרי יוסף בן שאול היה חכם בישוב מדאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מדאן נמצא במחוז חאשד, מצפון מערב לעיר כ'מיר, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: קאפח, דהארי, שאול, נחום, מהאצרי ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתור מרי, משמע, שהיה רב הקהילה. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....