ר' יוסף חסן העתיק פיוטים לשמחת תורה בשנת תרנ"ו (1895), כולל גם ברכה לרבים, המופיעה בסידורי תימן מיד לאחר פזמוני שמחת תורה. בכה"י י"א דפים. הכתיבה הושלמה ביום שישי, י"ט בתשרי בר"ז לשטרות (תרנ"ו - 1895).
בקולופון כתוב:
"נשלמה יום שישי דהוא תשעה יומין לחודש תשרי שנת בר"ז לשטרות (תרנ"ו - 1895)... אני יוסף חסן... ונכתבה לשם הילד הטוב... (מחוק)".
מרי יוסף יחיא היה חכם בישוב קרן אלדהור בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קרן אלדהור נמצא באזור הוזאן בנפת חראז, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: הבא, קוזי, ערוסי, חדאד, עמראן, ישועה, עקבי, חנש, חדאי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יצחק הבה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יוסף יחיא היה חכם בישוב וחצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. אולי הכוונה לכפר חצר הנמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: סיבהי, צג'יר, בשארי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא צ'גיר.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ואחיו...
מרי יוסף יששכר היה מחכמי העיירה גבל עמר במחצית הראשונה של המאה העשרים. העיירה גבל עמר נמצאת כחמש ק"מ מהעיר חגה ממערב לצנעא.
מרי יוסף יששכר עסק רבות בלימוד תלמוד ופוסקים, והקדיש את כל חייו לתורה. היו לו ספרי קודש רבים, וביניהם תלמוד בבלי כתב יד עתיק. ענו וצנוע וחי בדוחק רב.
נספה באחד ממסעותיו. לא ידוע מתי והיכן.
מרי יוסף מחפוץ' היה חכם בישוב בני חגאג בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני חגאג נמצא במחוז חימה מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: חבארה, עואמי ועוד. הוא היחיד המוזכר בתואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו:...
מרי יוסף מנצור היה חכם בישוב עפירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עפירה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: מנצור, מנס, מסעוד, פקעה ועוד. הוא היחיד שנוסף לשמו התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם...
מרי יוסף מנצור היה חכם בישוב סעואן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר סעואן נמצא במחוז בני חשיש ממזרח לצנעא, לא הרחק מתנעם.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: מנצור, קרואני, רמצ'אן, רצאבי, כ'באני, ענאקי, מליח ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא משה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי יוסף מסעוד היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח, המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור...
מרי יוסף משה היה חכם בישוב צ'ראב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר צ'ראב נמצא במחוז בני חשיש ממזרח לצנעא, לא הרחק מתנעם.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוושר, סמחי, פקעה, עזירי, צברי, משרקי, ימני, ג'ראסי, בוטא, שחב ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום מוושר.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
מרי יוסף משה היה חכם בישוב מיתאל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מיתאל נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: ערוסי, חדיגי, מחפוץ', משה ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתור מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם,...