ר' יוסף בן שוכר העתיק שני ספרי קבלה, עפ"י הערכה, במאה הי"ז. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.
הוא העתיק את ספר הקבלה לחם שלמה למרי שלמה בן דוד הכהן, ואת ספר הקבלי ספר הסגולות למרי שלום בן יוסף הקרחי. שני החיבורים מחכמי תימן, ובדרך כלל, הועתקו שני החיבורים יחד בתימן.
בכה"י פ"ב דפים, הספר לחם שלמה בדפים א-נג, ומדף נג, ב' עד הסוף ספר הסגולות. נכתב במימון ר' יחיא בן שלום.
...
ר' יוסף בן שוכר העתיק שני חיבורים באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. שני החיבורים הם: קונטרס שערי קדושה ופירוש לאבות דרבי נתן שחיבר מהרי"ץ, וכן ספר הקבלי לחם שלמה למרי שלמה בן דוד הכהן, בשנים תר"י-תרי"א (1850-1851).
כתב היד הראשון הוא (כת"י ששון) הקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ בנושא שחיטה בשנת תר"י (1850). בכה"י גם ביאורים של מהרי"ץ לאבות דרבי נתן. לא ידוע מקומו. יש להניח כי אם העתיק את...
ר' יוסף בן שלום העתיק את מדרש הגדול לחומש בראשית בשנת תכ"ב (1662) בישוב סודה לצף. יתכן, ומדובר בישוב שליד העיר סודה, בצפון מערב לצנעא.
בכה"י ק"ס דפים, שישה הדפים הראשונים הם השלמה בכתיבה שונה מאוחרת יותר כנראה. השלמת הכתיבה היתה ביום רביעי, י"ז באדר א' אתתקע"ג לשטרות (תכ"ב - 1662). בסוף כה"י רשימת בעלים "סעיד אבן יחיא שקיבל את כה"י בחלוקה עם אחיו בשנת אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670), סעיד...
מרי יוסף בן שלום היה שוחט ובודק, וכנראה אף ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר הנמל מוכ'א בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. בשנה זו מנתה הקהילה היהודית שמונה משפחות יהודים בלבד, עקב מגיפת הדבר הכבד אשר פקדה את העיר, בה נהרגו כחצי מתושבי העיר. בעיר היה בית כנסת אחד, אשר בנה נשיא יהודי צנעא במאה הי"ח, ר' שלום עראקי הכהן אלאוסטא. בשנה זו לא היה מניין בבית הכנסת.
במאה הי"ז מנתה...
מרי יוסף בן שלום היה חכם בישוב גמימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גמימה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא. ישוב בשם גמימה היה גם במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, אך עפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז חאשד. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושש משפחות בערך: אבו סת, סעיד, מסעוד, דהארי, עפרי, שכר, קפרי, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן אברהם ומרי שלום בן יעיש....
מרי יוסף בן שלום היה חכם בישוב סייאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר סייאן נמצא בנפת סנחאן, כעשרה ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: עראקי, סעאדי, שיבה, עמר, טביב ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה בן שלמה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב,...
מרי יוסף בר טוב היה דיין שני בבי"ד של עיר הנמל מוח'ה או מוכ'ה בתחילת המאה הי"ז. הוא שימש בדיינות עם מרי משה בן אלעזר הכהן.
שני הדיינים הללו ידועים מתוך פסק דין משנת שפ"ד (1623) העוסק באירוע טרגי. סוחר יהודי מטורקיה הגיע לעיר הנמל מוכ'ה לרגל מסחרו והתאסלם. חברי בית הדין התירו גט שנתן הבעל לשליח העגונה ששהתה בטורקיה. נושא זה העסיק אף את חברי בית הדין בקושטא.
לדעת יוסף טובי, הייתה...
יוסף דוּ נואַס - יוסף אסאר-יוסף מסרוק, היה מלך חמיאר, השם הקדום של תימן, בתחילת המאה השישית. הוא שלט על תימן כולה כולל גם תושבי הארץ משנת ד'שע"ט לבריאת העולם - 518 לספירה לכל המאוחר. האיזור הגיאוגרפי של חמיאר נמצא בדרום תימן.
מעדויות וממסמכים היסטוריים ואף מתגליות ארכיאולוגיות ניתן להסיק, כי קהילה יהודית גדולה ועשירה הייתה אז בתימן, ורבים מתושבי חמיאר הלא יהודים התגיירו בגלל ההשפעה...
מרי יוסף דוד היה חכם בישוב מתעף בתחילת המאה העשרים. הכפר מתעף נמצא באזור בני ג'בר שבמחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא. ידוע גם בשמו הנוסף "בדבדה". בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: עוקבי, דאוד, רדאעי ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל וחצי.
מרי יוסף דוד היה דיין בישוב ג'בל חבשי שבמחוז שרעב. נולד, כנראה, בשרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט. שימש בדיינות בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.