מרי יוסף סעדיה היה חכם בישוב ד'מאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר ד'מאר היא מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, ונמצאת במרחק של כמאה ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה מאה ושבעים משפחות בערך: גרידי, מלאחי, נדאף, אערג, עצטה, עצאר, מנצור, כ'ייאט, הכרי, כאשאת, ריעאני, מעברי, כהן, סיאני, עמראן, בוטיל, מרי, דיין, חדאד, בעיבע, קהלאני, צוג'ייר, כ'באני...
מרי יוסף שלום היה חכם בישוב בני טיבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני טיבה נמצא במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: מעלם, חסן, גידא, יעקב, מעוצ'ה ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי משה שלמה מועלם, מרי יחיא חסן ומרי יחיא בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
ר' סעדיה בן שלום יוסף היה חכם ומימן את העתקת הספר אלכאפי בשנת תרצ"ז (1937).
בשער כתב היד: "בשם רחמן אבתדי אן אגמע אילפאץ (תרגום: אתחיל לקבץ מילים מהאלכאפי) לרז"ל פי שתא סדרי משנה". בכה"י קפ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"נשלם הספר הזה אלכאפי לידי"ן החה"ש המצוין הותיק נאה דורש ונאה מקיים ה"ה מו"ר סעיד בן סאלם יוסף הי"ו היתעוא דיוריך יומין ויתזל ליה בני חיי ומזוני מזעיר אנפין...
ר' יחיא היה נשיא הקהילה היהודית בישוב ת'לא שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. לא ידוע שם משפחתו ואביו.
בעיר היו ל"ה משפחות יהודים. לא היה מרי או שוחט בישוב ואת הבשר קנו בעיר שיבאם. תופעה יוצאת דופן במיוחד בתימן, שבקהילה בת עשרות משפחות של יהודים אין מרי וכל שכן שלא היה אפילו שוחט אחד.
ר' יחיא-זכריה העתיק לבנו שלום את ספר החסידים וספר מעשיות בישוב ג'יל אלגוף שבאזור ברט בצפון הרחוק של תימן, בשנת תרנ"ז (1897). לא ידוע שם משפחתו ושם אביו.
בכת"י נותרו ארבעה דפים בלבד מספר החסידים, וח"י דפים של מעשיות, בכתיבות שונות. ואולי הכתיבה הייתה חלק מלימוד ולא נכתבו חלקים אחרים.
בקולופון דף 8 ב' כתוב:
"ואני הכותב קל הקלים ועפר רגלי חכמים אסקופה הנדרסת לתלמידים,...
מרי יחיא מהישוב אלגב שבמחוז אנס היה חבר בי"ד של קהילת עותמת אלזילה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. לא ידוע שם משפחתו ושם אביו.
הוא היה מצטרף לשני הדיינים אשר גרו בעותמת אלזילה הסמוכה לישובו, מרי שלום הלוי משרס - ראב"ד, ומרי עואץ עוקבי.
הישוב עותמת אלזילה שכנה בין העיר מעבר לעיר ד'מאר, ומנתה כשלושים עד ארבעים משפחות של יהודים, להם בית כנסת אחד של משפחת יצחק. בבעיות מיוחדות פנו...
ר' יחיא היה נשיא הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. לא ידוע שם אביו או משפחתו.
הוא ידוע מספרו של ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859). בשנה זו היו כשמונים משפחות יהודים בעיר שיבאם, השוכנת למרגלות ההר הגבוה כוכבאן. רובם התפרנסו ממלאכה וממסחר, ומצבם הכלכלי היה טוב. נשיא הקהילה היה ר' יחיא ואילו בנו מרי יחיא היה רב העיר. בשנה זו היו גולים רבים מצנעא שנאלצו...
מרי יחיא אברהם היה ראב"ד ורב ראשי ליהודי עדן בזמן העלייה הגדולה לארץ. מכונה מרי יחיא אברהם אלגריעה, כלומר השופט או בית דין. הרב הראשי לתימן, מרי עמרם קורח, מתאר בספרו סערת תימן את עלייתו ועליית משפחתו מתימן לא"י. הוא כותב, כי הגיע לעיר עדן סמuך לר"ה של שנת תש"י (1949), וכי מנהלי מחנה העולים והראב"ד מרי יחיא בן אברהם ובנו יעקב כיבדוהו ובאו לדרוש בשלומו.
כנראה, שהוא זה החתום על מכתב בקשת...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נגד אלמלאחי בתחילת המאה העשרים. הכפר נגד אלמלאחי נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: בשארי, מעוצ'ה, גבני, תנעמי, חאפדי, קריש, אחמר, סעאדי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים בשארי רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נסמי בתחילת המאה העשרים. הכפר נסמי נמצא ליד הישוב נגד מלאחי, באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: בשארי, מליחי, עינה, גביר, חסן, משרקי, שאער, עמראני, נגאר, סעאדי ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...