ר' יהודה בן סעדיה העתיק סידור בעיר ד'מאר שבמרכז תימן בשנים ת'-ת"א (1640-1641). בכה"י ר"ב דפים.
הסידור עם השפעות רבות מסידורי הדפוס, והועתק בחלקו מסידור שנדפס באיטליה כולל דברי המדפיס. תחילת ההעתקה הייתה ביום שני, י"ד בסיון אתתקנ"א לשטרות (ת' - 1640), והשלמת ההעתקה הייתה בכ"ח באייר אתתקנ"ב לשטרות (ת"א - 1641).
בשער כה"י המעוטר: "נכתב מחזור זה במדינת ד'מאר, והייתה התחלתו יום ב'...
מרי יהודה בן עמרם היה חכם במרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא העתיק את הקונטרס זבחי שלמים לראב"ד מרי יוסף קארה, אשר נפטר בצנעא בשנת תר"ט (1849). לפי זה נעתק הקונטרס, כנראה, לאחר שנת תר"ט (1849). בכה"י ל"ה דפים.
לא מצאתי קולופון בכה"י, ואת השם קבעתי על סמך הרשום בכרטסת כתב היד.
מרי יהודה בן שלמה היה מחכמי העיר צעדה בתחילת המאה הי"ד. העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן, מרוחקת כחמישה ימי הליכה מצפון לצנעא.
הוא ידוע מתוך ספרו @44"כתאב אלחקאיק"@55 - ספר האמיתיות. הספר הוא מדרש לתורה בדרך אליגורית, בדומה לדרשותיו של פילון אלכסנדרוני, למשל "משה הוא השכל, אהרן הוא המדמה, שלושת בני נוח הם שלושה כוחות הנפש". כך דרשו גם את המצוות המעשיות.
שיטת הלימוד הדרשני בדרך...
י"ל נחום פרסם שיר - "שירה חרוזה ליהודה בן שלמה נתן יש"ל על כוונת הפילוסופים בספרי ההיגיון".
לא ידועים פרטים נוספים על המשורר ושירו. יש להעריך, כי חי עד המאה הט"ו, שכן עד המאה הט"ו רווח מאוד העיסוק בפילוסופיה, בשונה מהתקופה שלאחר המאה הט"ז שאז התפשט מאוד העיסוק בקבלה.
חיזוק נוסף לעובדה כי המשורר הוא מן המאה הט"ו הוא, כי שיר זה נמצא בקובץ אחד עם שירי ר' דוד בן ישע הלוי אשר חי...
מרי יהודה שלום היה דיין בבי"ד שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע באיזה ישוב במחוז שרעב הוא חי.
הוא חתום ביום ה', י"ח באייר תש"ח (1948) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף בן מרי שלום שמן ומרי יוסף קורח. יחד עמו חתומים ראשונים מרי שלמה בשארי ומרי דוד יהודה.
סמוך לחתימות כתוב "ב"ד...
מרי יואל בן ישע היה מחכמי תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ד. לא ידוע מקומו המדויק.
הוא אחיו של מרי נתנאל בן ישע, מחבר הספר "נור אלצ'לאם" - מאור האפילה, אשר כתב את ספרו בשנים פ"ח-פ"ט (1328-1329).
הוא ידוע מתוך ספרו "מעאריג אלפכר" - מעלות המחשבה, כפי שמכונה ע"י מרי אברהם נדאף בחיבור אוצר ספרי תימן.
מרי מאיר בן משה יונה מוזכר בספר "ואברהם זקן" - דרושים לר' חיים חורי, ושם כתוב: "דרוש לנשים צדקניות אשר דרש ר' מאיר יונה בן המנוח ר' מוסא בן המנוח המקובל הישיש והנכבד ר' זכריה יונה זצוק"ל עיקרו מערי תימן".
ר"י רצאבי מעריך, שאולי מדובר במשפחת ונה המפורסמת בתימן או במשפחת חמאמי, משפחה ידועה, ואשר תרגום המילה לעברית הוא יונה.
השם יונה היה קיים בתימן (ראה במפתחות), ולכן אין סיבה...
מרי יוסף היה מרי כפר חדה שבמחוז שרעב בשנת תרע"א (1911), עת סייר שליח העלייה יבניאלי בתימן. הוא מתארו בשנה זו כזקן, ונראה לפי זה, כי נולד באמצע המאה הי"ט. יתכן והוא מרי יוסף חדה המפורסם (ע"ע).
מצבו הכלכלי היה קשה במיוחד. הוא היה עשיר שירד מנכסיו, ורוב היום בילה את זמנו בלימוד תורה בחדר אפל, וכאשר היו באים אליו אנשים היה מתלבש ויוצא לאורחיו. היה לו בית כנסת עם שבעה ספרי תורה, סימן מובהק...
מרי יוסף בן אברהם היה דיין וכנראה ראב"ד, בעיר צנעא במחצית השניה של המאה הט"ז. הוא ידוע מתוך שלושה פסקי דין שפרסם הרב עמרם קורח בשנים ש"ל- של"ד (1570-1574).
בשטר ראשון הוא חתום ראשון עם הדיין מרי יוסף בן בנימין כהן בצנעא בשנת ש"ל (1570) על שטר מכירת תאג'. המוכר הוא סאלם בן עואץ' בן סעיד אלדקל והקונה הוא יחיא בן יוסף חמאמי. לכתבי היד הייתה חשיבות עצומה בתימן, ועל שטרי המכירה חתמו בד"כ...