מרי יחיא בן שלמה היה דיין וממנהיגי הקהילה היהודית בישוב מודאן, שבמחוז ברט בצפון תימן, בתחילת המאה העשרים. באנציקלופדיה ע' 216 כתבתי, כי יתכן והוא חתום בתור עד.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, משם ניתן ללמוד, כי היה מחכמי הקהילה, שכן כתוב "מ"ו יחיא בן סלי'(מאן - שלמה) מוסא אבנה שלוש", משמע, שהיה חכם...
מרי יחיא בן שלמה היה דיין וראב"ד בעיר דמת שבדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על פסק דין בנושא החזקת יתומה קטינה מאב, ביום ו', ח' בסיון תרי"ח (1858). חתומים עמו מרי שלום בן משה ומרי שלום קומלי.
ר' יחיא בן שלמה העתיק סידור בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.
בכה"י קל"ו דפים וחסר בתחילתו ובסופו.
בקולופון דף 126 א': "יחיא בן סלימאן".
בבי': כת"י בן צבי 3259-36364 (טובי מס' 178).
ר' יחיא בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה במודאן בתחילת המאה העשרים. הישוב ממוקם באזור העיר ברט בצפון הרחוק של תימן.
הוא חתום על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנת תרע"ב (1912) יחד עם ר' יעקב בן דאוד החתום אחריו. הזוג הוא סאלם בן סעיד וסעידה בת יוסף. הוא חתום, כנראה, גם על פס"ד העוסק במכירת בית בשנת תרפ"ח (1928) ליחיא אתירם.
יתכן והוא חתום בתור עד.
מרי יחיא בן שלמה היה חכם בתימן קודם למאה הט"ז. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד מהמאה הט"ז, ובו פירוש המשניות לרמב"ם במקור בערבית, פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם ממרי חטר בן שלמה, קונטרס התקבצו חכמים, הלכות בצורת שו"ת ועוד. בכה"י מוזכר "קאל אלחכם יחיא בן סלימאן" (דף 27 ב'). חלק מהדפים נכרך בבלבול. רשימת בעלים בדף 35 ב': נתן בא"מ סעדיה.
מרי יחיא בן שלמה דוד היה חכם בישוב בית מחראס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר בית מחראס נמצא בנפת גהראן, מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בשארי, כ'ולאני, מגיחה, מחבוב, קוחטה, קביסי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים בן שלמה קביסי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי יחיא בן שלמה דוד היה חכם בישוב חסבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו של הכפר, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב ממרכז תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: מחפוץ', דאוד, אברהם, סעיד, יוסף ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה דוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי יחיא דוד היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר באזור העיר חימה, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלמה סעיד ואחיו מרי סעיד, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי...
מרי יחיא דוד היה מחכמי הישוב סבלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סבלה נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: דוד, יוסף ועוד. הוא ובנו היחידים שנוסף להם התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי הוא תרם שני ריאל...
מרי יחיא דוד היה מחכמי הישוב תנן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר תנן נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חדאד, אכוע, ארצאבי, צנעאני ועוד. הוא היחיד שנוסף לו התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם...