ר' זכריה בן סעדיה ימני תרגם לערבית את ספרו של יוסיפון, העוסק בתולדות היהדות בימי בית שני מעזרא הסופר ועד טיטוס. חי, כנראה, במאה העשירית ולא ידוע מקומו.
קיצור הספר מכונה: כתאב אלמקביין אלתאני או אכ'באר - ספר המכבים השני או דברי הימים. הספר קדום מאוד, והסופר הערבי אבן חזת אשר מת בשנת 1063 הכיר תרגום זה, מכאן שחי לפני שנה זו.
פתיחת הספר מתורגם לעברית:
"זה תרגום מקוצר של...
מרי חיים בן חיים ימני נולד בצנעא בשנת תרנ"ח - 1898, עבר לגור בעיר מנאכ'ה שבהרי חראז, ממערב לצנעא. היה גבאי צדקה וממנהיגי הקהילה. לאחר העלייה לארץ היה מבוני הקהילה בקרית אונו. נפטר בשנת תשנ"ב - 1992. ראה באנציקלופדיה ע' 216 - 217. לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בשני מקורות נוספים. בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, כתוב, כי אביו, הוא...
מרי חיים בן חיים יְמַני-ימיני נולד בצנעא בשנת תרנ"ח (1898). כעבור שבע שנים עברה המשפחה לגור בעיר מנאכ'ה עקב הרעב. למד תורה אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ואצל בנו ר' דוד. הוסמך לשחיטה ע"י מרי יחיא נחום, שליח הרב הראשי, מרי יחיא יצחק הלוי, לפקח ולהסמיך על השחיטה ברחבי תימן.
שלט היטב בכתיבה ובקריאה של השפה הערבית, עסק עם אביו במסחר, היה רושם את הסחורה שהגיע לעיר הנמל חודידה, שולחה לצנעא,...
מרי יהודה בן שלום ימני היה מחכמי העיר צנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמים נוספים על ניסיון פשרה, במחלוקת הגדולה בתימן, בעניין ברכת המוציא בסעודות רבים בכל שולחן ושולחן. האגרת בה חתמו נכתבה לפני שנת תקפ"ז (1827), שכן אחד החכמים החותמים הוא מרי אברהם מנזלי שנפטר בשנה זו.
הוא מוזכר גם באגרת העוסקת במרד "כחיל" בשנת תקע"ח (1818), בו הוא נפצע ויהודים רבים נהרגו ונפצעו. באגרת כתוב כי "...
ר' יוסף בן שלום בן שלום ימני היה סופר במאה הי"ט. לא ידוע מקומו. הוא אינו אחיו של ר' יחיא בן שלום בן שלמה מהישוב גאהלייה. אין התאמה בלוח הזמנים ולא שם סבו (ע"ע קודם).
הוא העתיק שני חיבורים: סידור בשנת תרכ"ט (1869) וספר שחיטה בשנת תר"ל (1870).
כה"י הראשון (כת"י בניהו) הוא סידור עץ חיים עם פירושו של מהרי"ץ, אשר העתיק בשנת תרכ"ט (1869) כנראה במרכז תימן. בכה"י רמ"ח דפים, והוא סידור...
מרי יחיא בן שלום ימני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, משם ניתן ללמוד, כי היה שליח למסירת גט. נראה, כי אין מדובר בסופר ר' יחיא בן שלום ימני מהישוב גאהלייה המוזכר באנציקלופדיה ע' 219.
אברהם בן יחיא ימני מינה אותו למסור את הגט לאשתו סעידה בת עואץ' הכרי. הגט נכתב ביום שני ט"ו במרחשון בפ"ח - תקל"ז - 1777, ונמסר בי"ג באייר בפ"ט - תקל"ח - 1778, כשנה...
ר' יחיא בן שלום בן שלמה בן יוסף ימני העתיק שני סידורים בישוב אלגאהלייה באמצע המאה הי"ח. הישוב נמצא באזור בני חשיש ממזרח לצנעא, ליד העיר תנעם. כתב היד הראשון (כת"י י"ל נחום) הוא סידור גדול שסיים להעתיק ביום שני, ה' בניסן תקט"ז (1756). בכה"י רי"ח דפים, והוא סידור שלם כולל תפילות החול, תפילות השבת, החגים, עיבור שנים, תוכחות ובקשות ועוד, כמקובל בסידורים הקדומים. עפ"י דבריו בקולופון, הוא היה גולה...
ר' יעקב בן סעדיה בן יפת ימני העתיק קובץ בהלכות שחיטה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ג דפים, ובהם העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם, ואת ספר השחיטה מקור חיים שחיבר מהרי"ץ בן יעקב, ספר נפוץ ביותר בתימן. על פי ספר זה נבחנו כל השוחטים בדורות האחרונים. מסתבר כי היה שוחט. נכתב במימון ר' שלום בן סעדיה והתלמיד חסן שלום ואחיו. בסוף הספר מקור חיים נמצאת תשובה של ראב"ד מרי יוסף קארה...
ר' שלום בן אברהם ימני-ימיני העתיק בישוב עבר את הספר אבקת רוכל בשנת ברל"ז לשטרות (תרפ"ו - 1926). ואולי הכוונה לעיר מעבר שמדרום לצנעא. בכה"י ר"י דפים.
הספר עוסק בתפילות ופיוטים לחגים, לוח קביעות שנים, בקשות ועוד. בשער הספר כתוב: "פה עבר יע"א, לשטרות שנת @44ברזל@55 ונחשת מנעליך (תרפ"ו - 1926)". סיים להעתיק ביום שני, י"ט באלול שנה זו.
בקולופון דף ר"י כתוב:
"בתרין בשבא דהוא...
ר' שלום בן מרי חיים ימיני-ימיני נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן ביום שלישי, טו בתמוז תרפ"ט (1929). שמו המקורי היה אליהו, אך הוחלף בגיל שנתיים לאחר שחלה. בתימן התפרנס מפחחות.
עלה עם משפחתו לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב במעברת כפר אונו. נשא בארץ את מרת מלכה עמרני, ולהם שני בנים ושתי בנות. התפרנס בארץ במקצוע צבעי. סייע רבות לאביו מרי חיים ולרב הקהילה בקרית אונו מרי שלום יצחק הלוי, בארגון...