מרי יחיא בן כלף היה דיין בעיר ד'מאר בשנת ת"ן (1690) עם מרי שלום בן פנחס כהן. הוא ידוע לי מתוך פסק דין העוסק במכירת תאג'. כה"י גופו הוא תורה עם מסורה שנכתבה עפ"י הערכה במאה הט"ז-י"ז, ובו רל"ד דפים. כה"י נמכר בעיר ד'מאר ביום חמישי, ו' בניסן ת"ן (1690).
בשטר כתוב:
"בחמשא בשבא דהוא שיתא יומין לירח ניסן שנת תרין אלפין וחדא שנין לשטרי במדינת ד'מאר... יחיא אבן כלף אלדיין... סאלם אבן...
ר' יחיא בן מעוצ'ה הוסיף טעמים ודרושים למדרש חמדת ימים שחיבר ר"ש שבזי בשנת תי"ח (1658). לא ידוע זמנו ומקומו.
בכה"י המדרש לפרשיות מצורע-פנחס, וקובץ מדרשים ופירוש לכתובים.
ר' יחיא בן מפצ'ל כתב שירים ופיוטים, ושמונה מפיוטיו נשמרו בסידור התפילה. לא ידוע זמנו ומקומו.
מרי יחיא בן מקבל היה דיין בעיר עדן בחודש אדר א' של שנת ד'תתקי"ג (1153). הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית. באחד המסמכים נמצא מכתב ששלח אלמוני, בחודש אדר א' שנת ד'תתקי"ג (1153) מעדן לר' הלל העטר בן נחמן החסיד שחי בפוסטאט שבמצרים. באגרת מתוארת טביעתה של אניה בים ההודי, ובין הטובעים חתנו של ר' הלל - הבה בן אבו סעד.
בשולי האגרת כתוב:
"חס"ד במדינת עדן ישועה והעזבון המלך תפס אותו...
מרי יחיא בן משה היה דיין בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן, בשנת תרע"ו (1916) יחד עם מרי יעבץ, הרב הראשי ליהודי צעדה שבצפון הרחוק של תימן, והדיין השלישי מרי שלמה בן יעיש עמראני.
הוא ידוע מתוך סכסוך שהיה בצנעא בין שני אישים: האחד מנכבדי העיר ומפרנסיה והשני מהתקיפים ובעלי הזרוע בצנעא. חכמי צנעא העדיפו כי שני הצדדים ידונו בפני בית דין אחר, וכיוון שמרי יעבץ היה ידוע כאישיות נכבדה ואמיצה, נשלח...
ר' יחיא בן משה היה מנהיג במאה הי"ח באחד הישובים. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע לי מתוך אגרות העוסקות בפדיון שבויים שמצאתי באחד מכתבי היד. כתב היד מן המאה הי"ח. באגרות מוזכרים שמותיהם של ר' יחיא בן משה ויוסף מלוס, ומוזכר גם כי יחיא אליהוד כאלב נרצח וכי בניו נתפשו.
ואולי הוא הסופר ר' יחיא בן משה (ע"ע הבא).
מרי יחיא בן משה היה חכם וסופר במאה הי"ח. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע לי מתוך כתב יד בן קמ"א דפים ובו: הלכות שחיטה מהשו"ע (דפים 1-54), הלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 55-87), הלכות גטין (דפים 88-95), קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ (דפים 96-111) ופירוש בעברית וערבית להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 112-141).
העובדה, כי העתיק גם את הלכות גטין מסייע להערכה, כי היה מרי בקהילה מסוימת.
...
ר' יחיא בן משה היה חכם בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה שליח בי"ד צנעא בשנת תרמ"ה (1885) יחד עם ר' חיים בן שלום חבשוש, וביצעו יחד שליחויות שונות. הוא זה אשר השלים, כנראה, את העתקת מדרש נור אלצ'לאם בשנת תרל"ב (1872). גוף כה"י מן המאה הי"ז ובמשך הזמן נעלמו דפים והוא זה שכנראה השלים.
יתכן והוא חיבר דרשות וטעמים שונים בשם טעם נחמד. בכה"י רפ"ד דפים.
ר' יחיא בן משה נולד בשנת תרנ"ה (1895) בערך. הוא היה ראש הקהילה היהודית בישוב צומעה שבמחוז ביצ'א בדרום מזרח תימן, בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. יש להעיר, כי אין מדובר בישוב צומרה שבמחוז ירים.
הוא היה עשיר והתפרסם בגמילות חסדים. במקרים מורכבים היו פונים לבית הדין של העיר ביצ'א הסמוכה. בני הקהילה היו מבוססים ומצבם הכלכלי היה טוב.
נפטר בעיר בשנת תש"ה (1945).
מרי יחיא בן סגול "ראש הקהילות" חי, כנראה, בעדן בסוף המאה הי"ג. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה בעדן בשנת ס"ח (1308). בספר הוא מזכיר, כי חלק מהשאלות שבחיבור הן משל חכמי תימן כמו: רבו מרי סעדיה בן יעבץ "שלישי למאורות הגדולות", מקצתן של מרי יחיא בן שלום, מקצתן של מרי יחיא בן סגול "ראש הקהילות", ומקצתן של מרי סעדיה בן מסעוד. לפי זה יש להעריך כי חי...