מרי יחיא בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי אהרון בן יוסף, מרי דוד בן סעיד ומרי סעיד בן יוסף.
...
מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב תובאן בתחילת המאה העשרים. הכפר תובאן נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: וקאחי, קהלאני, צארום, בשארי, גחש, ד'מארי, צאלח, צ'אהרי, מנצור ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי שלום וקאחי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שלום תרמו, אך לא...
מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב בני עזיר בתחילת המאה העשרים. הכפר בני עזיר נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: כושרי, תלא, עמראן, יחיא, אברהם ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה. באנציקלופדיה ע' 210 מוזכר חכם בשם יחיא בן יחיא, ואולי הכוונה אליו.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב בני טיבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני טיבה נמצא במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: מעלם, חסן, גידא, יעקב, מעוצ'ה ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי משה שלמה מועלם, מרי יוסף שלום ומרי יחיא חסן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב ת'לא שבמרכז תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה פעל שליח העלייה יבניאלי בתימן. יבניאלי כותב עליו: "ויש מארי שני מת'לא יחיא בן יחיא שהוא גר שם ואין סדרים".
בשנה זו לא היו סדרי קהילה בעיר, והדבר מהווה המשך למצב הקשה שהיה בשנת תרי"ט (1859) בעיר, כאשר בקהילה בת שלושים וחמש משפחות לא היה מרי או שוחט, ונאלצו לקנות בשר מהעיר שיבאם כדברי ר"י ספיר.
מרי יחיא בן יחיא העתיק וחיבר ספר ליקוטים ודרושים עפ"י הקבלה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק, ועפ"י הערכת כתב היד זמנו מתחילת המאה העשרים.
בכה"י כ"ח דפים, ומקורותיו: ר"ח ויטאל, ליקוטים למקרא מכתבי האר"י, ליקוטי דרושים מהזוהר, ספר חסידים, של"ה, אמת ליעקב, הליכות עולם לר' ישועה הלוי ועוד.
מרי יחיא בן יחיא היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם, מרי שלמה קצ'יר, מרי חסן דוד ומרי שלמה יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...
ר' יחיא בן יחיא בן משה העתיק קובץ בהלכות שחיטה בישוב חלונא דמליא בשנת תרי"ג (1853). בכה"י קע"ה דפים בכתיבות שונות. תוכן כתב היד: שערי קדושה למהרי"ץ (דפים 1-34), דיני ריאה הנוהגים בריאה (דפים 35-47), הלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 48-90), פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 91-130), שבעים טרפיות (דפים 130-158), והלכות שחיטה לר' שמואל בן נתנאל הלוי ברזני (דפים 158-175).
בכה"י פזורים שמות בעלי כתב...
מרי יחיא בן יעקב סאלם היה דיין וראב"ד בישוב חדיף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חברי בית הדין לשאלות הרב אברהם קוק אשר העביר את שאלותיו באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מיום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911), ועליה חתומים עפ"י סדר זה: מרי יחיא בן יעקב סאלם - ראב"ד, מרי יחיא בן סאלם ומרי יחיא בן סאלם סעיד.
ר' יחיא בן ישועה היה מנהיג בצנעא בסוף המאה הי"ח. הוא חתום שני על כתובה בשנת תקנ"ה (1795) עם הדיין מרי יחיא צעדי. הזוג הוא שלמה תנעמי ושמחה ריעאני. שמו לא ידוע כבעל תפקיד רשמי בחיי הקהילה בתקופה זו, ויתכן, כי חתם בתור עד ולא שימש בהנהגה.