ר' שלום בן יוסף חובארה חתום על כתובה יחד עם ר' יחיא בן שלמה צבאחי בישוב חאז שבמרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). הזוג הם אברהם טוילי ומרים חאזי. שניהם היו מנהיגי הקהילה, כנראה, כפי שהיה מקובל בתימן שאף על הכתובה היו חותמים בד"כ מנהיגי הקהילה. יתכן וחתמו בתור עדים.
חכמי תימן
תצוגת 81 - 90 מתוך 249
מרי יוסף חובישי היה דיין במחוז שרעב בתחילת המאה הי"ח. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ז.
הוא חתום עם ראב"ד מרי שמעון בן המשורר הלאומי מרי שלום שבזי בשנת תס"ח (1708), על שטר מכירת כת"י בידי אפוטרופוס לצורך מזונות היתומים. פסק הדין הועתק ע"י מרי שמעון שבזי, וחתומים עליו שמונה דיינים עפ"י סדר זה: שמעון שבזי, יעקב בן שלמה, משה בן שמואל, דוד כ'לף, יוסף חובישי, משה אברהם, יוסף החמיארי ואברהם...
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 30.
ר' שלום בן יעקב חובישי העתיק בשנת תקפ"ה (1825) את חלק הדקדוק למהרי"ץ. לא ידוע מקומו. בכה"י ק"א דפים, העתיק במימון ר' יעקב בן זכריה צברי.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמת המלאכה... יום ד' ג' בטבת שנת בקל"ו (לשטרות, תקפ"ה - 1825), ונכתב ע"ש החבר... יעקב בן זכריה המכונה אלצברי, והכותב... שלום בן יעקב בן סעדיה אלמכונה אלחובישי יצ"ו".
בבי': כת"י בהמ"ל L723-23963.
ר' חטר בן שלמה בן דוד חובש העתיק בצנעא בשנת תכ"ט (1669) את התורה. לא ידועים פרטים נוספים, שכן רק דף אחד מכל כתב היד נותר.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ט מס' 18.
מרי יעיש אהרן חוגירי נולד במחוז חוגריה בדרום תימן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא התפרסם בהיותו חבר במועצת מחנה גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. מרי חיים סנואני גדול חכמי דרום תימן, ור' יעיש חוגירי שימשו ראשי קהילת יוצאי חוגריה במחנה העולים.
בבי': נ"ב גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 168.
מרי יעקב יחיא שלום חודיפי היה מרי קהילת עקירה בהרי אחדוף שבמחוז חוגריה בדרום תימן. לימד תורה לתשב"ר באמצע המאה העשרים. הוא שלח מכתב לשליח העלייה חיים צדוק, בו הוא מבקש סיוע כספי, כדי שיתאפשר לו להמשיך ללמד תורה בישובו.
בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 271.
מרי שלום חודיפי נולד בישוב אחדוף שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מראשי החכמים באזור והסמיך רבנים ושוחטים. הוא בן דורו של מרי דוד שלום, הרב הראשי של העיר בני יוסף, ולימד את בנו מרי סעדיה בן אור-ד'וראני. פעילותו העיקרית הייתה במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בבי': אפרים יעקב. תימנה, ע' 97; בר מעוז, בית תפילה, ע' 256; כת"י מנחם יעקב 119-69669.
מרי יוסף חווה היה חכם בישוב מקער עציל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מקער עציל נמצא באזור ברט שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד: חווה, אסעד ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יחיא תרמו ריאל אחד.
ביב' פנקס השליחות ע' פ"ב
מרי יפת-חסן בן רצון חוזה-מונגים נולד בישוב מנזל שובכאני שבמחוז שרעב בה' בתמוז תרנ"ג (1893). התייתם מאביו בגיל צעיר, אך מצבו הכלכלי היה מצוין. למד תורה ומקצוע צורפות כסף אצל דודו ר' דוד אהרן. למרות סירובו לקבל סמיכה לשחיטה ורבנות הוסמך לרבנות בכ"ז בטבת תרפ"ז (1927). היה פעיל ציבור, דאג לעניים ויתומים, והושלך לכלא מספר פעמים עקב פעילותו המבורכת להציל יתומים משמד האיסלאם והעלאתם לארץ. מכספו הלווה...
בבי': ר"ס חוזה שרעב, חלק א', ע' 23, דף אחרי ע' של"ה; דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ת"א תשכ"ד, כרך י"ג, ע' 4219.
מרי סעדיה בן מרי יפת חוזה (במקור: מונגים) נולד בליל כ"ז במנחם אב תרע"ז (1917), בישוב מנזל שובכאני שבמחוז תעיז-שרעב. שם המשפחה המקורי הוא מונגים, ובארץ תורגם לעברית: חוזה או כוכבי. התייתם מאמו בהיותו בן שנה וחצי, ואביו (ע"ע הבא) גידלו. במשפחה קיימת מסורת על ייחוס המשפחה, כי הם מצאצאיו של בניה בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך. אמו, היא בתו של הרב הצדיק מרי יפת בן יעקב ממשפחת בני סאלם, אחת מחמש...
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ירושלים תשל"ג, ע' 22-26; חלק ב', ירושלים תשמ"ב; רצהבי, תורתן, ע' צ"ו; בנו, עו"ד יחיאל חוזה, יבנה; דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב, ת"א, תשכ"ב, כרך י"ב, ע' 3977.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »