ר' שוכר בן יחיא חבשוש נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. משפחתו הייתה נכבדת בצנעא. אביו, הוא מרי יחיא בן שלום (ע"ע קודם), והוא אחיו של החוקר המשכיל ר' חיים בן יחיא חבשוש.
הוא חתום על שטר הודאה בשנת תרמ"ז (1887) בצנעא בין יוסף בן יחיא ליוסף גיאת. לא נשא בתפקיד רשמי, אך מתוקף מעמדו וחכמתו שימש כדמות מוערכת שחתומה על שטר הודאה.
נפטר בצנעא בזמן הרעב הכבד של שנת תרס"ה (1905...
מרי שלום בן יהודה חבשוש היה אחד החכמים ששימשו בישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. נראה, כי נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט.
הוא חתום על מספר פסקי דין עם חכמי הישיבה שישבה ב"כניס צאלח". ביום ד', כ"ג בתמוז בקצ"ה לשטרות (תרמ"ד - 1884), הוא חתום ראשון על חוות דעת חכמי הישיבה בנושא יחסי שכנים. חתומים גם מרי יחיא בדיחי - ראש הישיבה, מרי שלום שמן, מרי סעיד בן יוסף משרקי, מרי יחיא קאפח...
מרי שלום בן יחיא חבשוש נולד בצנעא בשנת תקפ"ה (1825). היה תלמידם של ראב"ד מרי יוסף קארה ושל מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא. התפרנס ממקצועו צורף כסף, עסק מעט במלאכתו לצורך פרנסה, ואת רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה בישיבה הכללית שמוקמה בכניס צאלח. התרחק מעסקנות ופעילות ציבורית.
לאחר פטירת רבו, מרי יחיא בדיחי, בשנת תרמ"ח (1888), נבחר לכהן כראש הישיבה עד שנסגרה בשנת תר"ס (1900) בשנים...
ר' שלמה בן יחיא חבשוש נולד בשנת תרי"ו או תרי"ז (1856 או 1857). הוא אחיו של ר' חיים חבשוש, החוקר המפורסם. הוא היה חכם ומראשי הקהילה היהודית בצנעא. היה עשיר גדול ועסק במסחר בהיקפים גדולים ועצומים, ונהג לנסוע לערי הנמל חודידה ועדן כדי לרכוש סחורות יבוא. סייע רבות לעניים וחלשים והיה מקורב מאוד לשלטון. הוא חתנו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
עסק רבות בחינוך ילדים והשכלה כללית, היה חבר...
ר' חיים בן יחיא חבשוש-פתיחי נולד בצנעא בשנת תקצ"ט (1839) למשפחה של רבנים וחכמים. התפרנס ממקצועו חרש נחושת. אחרי שהטורקים כבשו את תימן מצבו הכלכלי השתפר.
הוא היה חריף שכל ובעל חכמת חיים רבה. הוא היה מומחה לתרופות ורבים היו באים אליו לריפוי. הוא היה מקורב מאוד לשלטון, וניצל זאת לעשיית צדק, לסייע לנזקקים ועשוקים ועוד. הרב הראשי, מרי עמרם קורח, שהכירו בעשר השנים האחרונות לחייו, מתאר את...
ר' אברהם חג'בי התפרסם בחסידותו בתחום של צדקה וגמילות חסדים. חי בישוב רוקאב בראע בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפירוש למסכת אבות - אור לישרים, שחיבר מרי אברהם בן משה ערוסי, אשר היה שליח בי"ד צנעא, וביקר בישובים רבים בתימן. הוא מפרט שלושה מגומלי החסדים המפורסמים ביותר בתימן והם: מרי שלום עוזירי מהעיר סדה שבדרום תימן, מרי אברהם חג'בי ומרי יחיא סעיד צבארה שהתעלה מעל כולם.
...
מרי דוד חג'בי נולד בישוב שבמחוז בלאד אניס מדרום לצנעא, בסמוך לערים מעבר ורצאבה בתחילת המאה העשרים. למד תורה אצל חכמי האזור, והוסמך בצעירותו לרב המחוז ע"י הרב הראשי, מרי יצחק הלוי. הרב עמרם קורח, הרב הראשי, מינהו לשד"ר הבודק וממנה שוחטים באיזורי תימן השונים. תלמידים רבים היו לו.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), התיישב בראש העין, ומונה להיות הרב הראשי של העיר.
נפטר בראש...
ר' סעדיה בן שלום חג'בי-משנוי הכהן העתיק מספר חיבורים במחצית השנייה של המאה הי"ח בישובים שונים. הוא היה בגלות י"ב שנים ונדד ממקום למקום. התפרנס מהעתקת ספרים.
בשנת תקמ"א (1781) הוא מעתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בישוב ג'ריס, ובשנת תקמ"ד (1784) העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן.
בשני כתבי היד הוא מציין "על שם עירי ומשפחתי משנוי חג'בי", משמע, שמוצא משפחתו מהעיר משנוי- חג'בה, משם...
ר' חיים בן שלום חגאג'י היה סופר פורה במיוחד, וחי באמצע המאה הי"ז בישוב מגדלא חקל, וחלק מזמנו גם בישוב מפחק שבמרכז תימן. הישוב ממוקם בדרום מערב לצנעא, על הציר: צנעא-מנאכ'ה. יתכן והגיע לישוב מפחק לצורך פרנסתו בהעתקת ספרים.
ייחוסו המלא: ר' חיים בן שלום בן דוד בן יצחק בן שלמה בן יעקב הידוע אלחגאגי.
עד כה מצאתי אחד עשר חיבורים אשר העתיק משנת ת"ד (1644) עד שנת תי"ו (1656). רוב כתבי...
מרי יחיא בן שלום חגבי היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד,. מרי יחיא יעיש, מרי יהודה חראץ' ומרי שלום בן סעיד חגבי.
שמו...