חוזה-מונגים, יפת בן רצון*

מרי יפת-חסן בן רצון חוזה-מונגים נולד בישוב מנזל שובכאני שבמחוז שרעב בה' בתמוז תרנ"ג (1893). התייתם מאביו בגיל צעיר, אך מצבו הכלכלי היה מצוין. למד תורה ומקצוע צורפות כסף אצל דודו ר' דוד אהרן. למרות סירובו לקבל סמיכה לשחיטה ורבנות הוסמך לרבנות בכ"ז בטבת תרפ"ז (1927). היה פעיל ציבור, דאג לעניים ויתומים, והושלך לכלא מספר פעמים עקב פעילותו המבורכת להציל יתומים משמד האיסלאם והעלאתם לארץ. מכספו הלווה לעניים רבים, מימן ושיחד פקידים כדי לזרז את העולים. חלק מכספו שהפקיד בעדן נבזז במלחמת השחרור.

בשנת תרע"א (1911) נשא לאשה את מרת חנה בת מרי חסן יעקב גרנעי, אך היא נפטרה בטבת תר"פ (1920). בח' באייר תרפ"ב (1922) נשא לאשה את מרת זהבה בת ר' מחפוד בני חסן. נפטרה בח' באייר תשכ"ב (1962).

עלה לארץ בשנת תש"ט (1949) והתיישב ברמת-גן. בנו הוא מרי סעדיה חוזה אשר כתב את הספר על יהדות שרעב (ע"ע קודם).

נפטר ביום ט' באדר ב' תשל"ג (1973).