מזרחי -עדני, שלום בן סעדיה

מרי שלום בן סעדיה מזרחי-עדני נולד באמצע המאה הי"ט בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן. שהה תקופה ארוכה בעדן, ובשנות השבעים של המאה הי"ט, כנראה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל שבראשה עמד בזמנו מרי שלום מזרחי שרעבי.

בהקדמה לספרו "סוכת שלום" הוא מתאר כיצד הפליג מחודידה לסואץ, משם לאלכסנדריה וליפו, וכיצד נשדד מכל רכושו ואף את בגדיו שדדו.

חי בירושלים חיי סבל, עוני ודוחק, שכן חי מהקצבה הדלה של ישיבת בית אל. יצא פעמיים למסעות בהודו בשנים תרמ"ט (1889) ותרנ"ח (1898).

הוא התפרסם בזכות שני ספריו: "סוכת שלום" ו"שלום ירושלים".

הספר סוכת שלום הוא חידושים למסכת בבא קמא, ומקורותיו שני התלמודים, פוסקים וספרות השו"ת.

הספר שלום ירושלים הוא הגהות, ביאורים וחידושים לספר עץ חיים למקובל ר' חיים ויטאל וכן לכתבי הקבלה של ר' שלום שרעבי. את הספר התחיל לחבר עוד בעדן וסיים בירושלים.

חכמי ירושלים, הן הספרדים והן התימנים העריכוהו מאוד ואף כתבו לו הסכמות לספר. הספרים נדפסו: סוכת שלום בירושלים תרנ"א (1891) (מהדורת צילום ירושלים תשמ"ט), ושלום ירושלים - ירושלים תרנ"ט (1898).

נפטר בירושלים בשנת תרע"ג (1913).