מרי יוסף בן עמרם בן יוסף חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, בישוב גראף או בני עואם שבמרכז תימן.
למד תורה אצל אביו ואצל מרי אברהם חלא. בהמשך נסע עם אביו ללמוד תורה בעיר צנעא. ביום רביעי י"ו בתמוז תרע"ח (1918) קיבל הרשאה להיות שוחט מבי"ד צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי, מרי יחיא קאפח ומרי אהרון בן שלום כהן. בהמשך הוסמך לקדש ולגרש ע"י חכמים אלו.
שהה בצנעא חמש שנים לפחות,...
מרי יעיש בן סעדיה חדאד נולד בעיר מועיציריה בגבול סנואן וחוגריה בדרום תימן בשנת תקע"ו (1816) בערך. למד תורה אצל גדולי החכמים והמקובלים באזורו.
מצבו הכלכלי היה מצוין והיה עשיר גדול. עסק במסחר והיה נוסע לעיר הנמל עדן לקנות סחורות מיובאות. היה מקובל גדול וסיפורי קדושה רבים קשורים בשמו.
שימש בדיינות עם מרי שלמה טביב - ראב"ד, ומרי יעיש קרין. הוא היה אחד מרבותיו של מרי חיים סנואני,...
מרי יצחק בן אפרים חדאד היה חכם במאה הי"ט, אולי באיזור דרום תימן. הוא ידוע לי מתוך הפנייה שמצאתי בכתב יד. כתב היד הוא הספר "ליקוטי טעמים", שעפ"י הערכה חובר במאה הי"ט, ובו עשרים דפים.
בדף 4 כתוב: "כך שמעתי מפי רבי יצחק בן אפרים חדאד עליו השלום".
מרי משה חדאד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב, כי הוא היה שליח בית דין למסירת גט, ליבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא, מבעלה סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב שבאזור אנס, מדרום מערב לצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון, מן אלגב, את אשתו היבמה רומיה בת מ'(רי) סאלם אלכ'רמבא בגט...
ר' משה בן ישועה חדאד ערך והעתיק סידור בשנת תקנ"ב (1792), אולי בישוב דאר סעיד.
עפ"י דבריו בקולופון, מצבו הכלכלי היה קשה, עד שנאלץ לנדוד ממקום למקום ולהתפרנס מלימוד תורה לילדים.
הסידור לימים נוראים, ד' צומות, הושענות, פזמונים לשמחת תורה ולוחות שנים. נראה, כי זה כרך א' משלושה כרכים שערך.
בכה"י קס"א דפים, ודומה במבנהו לסידור ע"ח של מהרי"ץ, אך שונה בתוכן ובמנהגים, למשל,...
ר' סעדיה בן אברהם חדאד השלים את העתקת התורה בישוב עראס שבמרכז תימן ביום ג' בתשרי שנת תפ"ה (1725).
בכה"י קנ"ח דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם תרגום אונקלוס. בשולי הדפים מידי פעם ליקוטים מפירוש רש"י.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הספר יום ג' לחודש תשרי שנת תרין אלפין ותלתין ושית שנין לשטרי במאתא עראס... אני... סעדיה בן אברהם בן שלמה בן סעדיה בן זכריא הידוע אלחדאד".
ר' עבאן? בן אברהם חדאד השלים להעתיק את ספר ההפטריות ביום ה', כ"ו בתמוז תרנ"ה (1895). לא ידוע מקומו.
לא הצלחתי בוודאות לזהות בכתב היד את שמו הפרטי. בכה"י צ"ג דפים. ההפטריות מנוקדות עם טעמים ותרגום ארמי לאחר כל פסוק, ובסופו ברכות ההפטרה.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת ההפטרה... ביום ה' כ"ו לחודש בר"ו (לשטרות, תרנ"ה - 1895) והכותב עבאן? בן תשגצ"י (=אברהם, בא"ת ב"ש) בן עודד בן...
מרי עמראן חדאד היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גולה נמצא באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם, חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלום, מרי שלמה בן דוד, מרי עמראן נהארי, מרי עמראן ומרי סעדיה עת'ארי.
שמו ידוע...
סופר, אלחיס - תְ'לֵא, מאה י"ח-י"ט
ר' פנחס בן משה הלוי חדאד השלים את העתקת פירוש רש"י לתורה בישוב אלחיס שבאזור ת'לא שבמרכז תימן, ביום ראשון, א' באלול תקס"ה (1805).
בכה"י קנ"ג דפים, כ-25 שורות בעמוד, והוא חסר בתחילתו ובסופו, ובידינו הפירוש משמות לט, כב, עד חומש דברים לג, יב.
כה"י הועתק במימון ר' יוסף בן יחיא עפג'ין ג'מל אלצנעאני - @44"סאכן@55 (שוכן) בית עד'אקה".
...
מרי שלום חדאד היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים. נולד, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: עמראן, חדאד, יחיא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא עמראן ואחיו מרי יוסף עמראן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב...