מרי חיים היה מרי הכפר דוג'אם שבדרום תימן בראשית המאה העשרים. נולד וחי בכפר סמוך בשנת תרל"ו (1876), ושם חי עם משפחתו, אך שימש רב בכפר דוג'אם.
הוא ידוע מתוך ביקורו של יבניאלי בתימן בשנת תרע"א (1911). הוא מתארו כגבוה, חכם, כבודו גדול בכל הסביבה, והיה מקובל מאוד אף על המוסלמים בסביבה. הוא היה מושל המקום, ובצד נדיר מונה להיות מנהיג אף על המוסלמים. אהב לשתות עראק.
ליווה את יבניאלי...
מרי חיים בן אברהם היה חכם בדרום תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. הוא ידוע מתוך חיבורו @44ליקוטי מחמד שושנים@55, ליקוטים בנושאים שונים פירושים, מדרשים, הלכה, קבלה, גמטריאות ונוטריקונים, כדרכם של רבים מחכמי תימן. בכת"י קט"ו דפים.
בין מקורותיו: תלמוד, זוהר, רמב"ם, שירה, ספר הערוך, ספר זכירה, פני דוד ועוד. הוא מזכיר חכם מתימן "מ"ו הר"ר יוסף שעתאל יצ"ו מעיר שיבאם יע"א".
בין הליקוטים ישנו...
מרי חיים בן מרי דאקעשה היה דיין בבי"ד של הישובים חאשד וארחב בתחילת המאה העשרים. הישוב חאשד מצפון לצנעא, באמצע הדרך שבין צנעא לצעדה, בצפון הרחוק של תימן. יתכן ודאקעשה הוא שם משפחתו.
הוא חתום על אגרת להנהגת הסתדרות הציונית בלונדון. עפ"י הערכה, בקשת סיוע זו היתה בין שנת תר"פ (1920) לשנת תרפ"ג (1923). באגרת מתואר המצב הקשה שהיה ליהודים בזמנו. כנראה, שהמכתב לא הגיע ליעדו. בין החותמים עפ"י...
מרי חיים דאוד היה חבר במועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ ברשימת י"ז המנהיגים הוא מדורג מספר 13 מבחינת חשיבותם ופעילותם. כל מנהיג ייצג קהילה שונה מתימן, ולא ידוע לי איזו קהילה ייצג. הושלך לכלא עם כל חברי מועצת המחנה, כולל מרי חיים סנואני, גדרל חכמי דרום תימן, מרי נסים טיירי ואחרים, לאחר שלא נכנעו למנהלת המחנה, אשר ניסתה בכוח לשבור את רוח המסורת והצניעות במחנה.
ר' חיים בן יוסף העתיק דיואן שירים בשנת תרכ"ב (1862), לא ידוע מקומו.
בכת"י קמ"ז דפים. בדף 64א' מוזכר שמו חיים בן יוסף.
מרי חיים בן יחיא היה חכם בישוב בני עואם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה בני עואם נמצאת במחוז חגה, מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ושלוש משפחות בערך: חלא, חדאד, צ'חיאני, והב, חבשוש, צאלח, עוצפירה, דאר, עמראני, גמיל, מג'ילה, שכר, פנחס, משרקי, כ'ועי, שריאן, חיבי, טויל ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם חלא (אנציקלופדיה ע' 155...
ר' חיים בן יצחק העתיק סידור בצנעא בשנת תרל"ב (1872).
בכה"י רי"ז דפים. בסידור נושאים שונים, בנוסף לנוסחי התפילות, כמו עבור שנים, תקופות וסימנים, הגדה של פסח, מעמדות לחגים עם תרגום ועוד. הסוף חסר. שנת כתיבת הסידור נקבעה על סמך לוחות השנים.
בשער כתב היד כתוב:
"אתחיל לכתוב תפילות של כל השנה כמנהג ק"ק צנעא, פה צנעא. הצעיר חיים בן יצחק".
ר' חיים בן נתן כתב קובץ בקשות בכ"ט בכסלו תרס"ה (1904), לא ידוע מקומו. בכה"י כ"ה דפים.
בדברי השער כתוב:
"האד'ה אלכרסה זכיתי והגיעה לידי וכתבתי זאת הבקשות על שמי, אני הקל והצעיר חיים בן נתן הי"ו. יהי רצון שאזכה... נכתבה בשנת תרס"ה בחודש כסלו יום כ"ט במב"י יע"א, אני הצעיר קל שבקלים עפר רגלי חכמים חיים בן נתן הי"ו ס"ט".
ר' חיים בן סעדיה העתיק את "מספר פרקי שירה" בשנת ת"ן (1690), לא ידוע מקומו.
בכת"י קכ"ג דפים. הספר שהעתיק כולל פירושים שיח יצחק מאת יצחק בן מאיר, ו"שער שמעון" מאת אחיו ר' שמעון וולף, מועתק עפ"י מהדורת וינציה שנת תכ"ד (1664). כלומר, תוך כ"ו שנים מאז שנדפס הספר בוינציה איטליה, הועתק הספר בתימן. הספר הועתק במימון ר' משה בן (סלימאן?).
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הספר... ביום ד'...