ר' סעדיה בן חסדאי צעדי-חמאמי העתיק בעיר צעדה, בצפון המרוחק של תימן, את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784). כנראה, שהיה חכם ידוע בצפון תימן בתקופה זו, שכן בכתב יד נוסף (כת"י פלדמן 80) מן המאה הי"ט מצאתי קובץ חיבורים, ובדף הקולופון דף 69א' מצאתי כתוב:
"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון זה הלשון נמצא בכתיבת יד מורי ורבי סעדיה בן חסדאי יש"ל וכתב, שמצאו בכתיבת יד מו...
ר' אהרן בן זכריה הלוי חמדי העתיק את הספר חיי אברהם לר"א בן רפאל כלפון בשנת תרי"ז (1857), לא ידוע מקומו.
בכה"י פ"ט דפים. העתיק עפ"י מהדורת דפוס כלכותא תר"פ (1845), כולל דברי השער של המדפיס. בסוף כה"י רשימת בעלים: "הקדוש יחיא ברהים בעד בתו אסתר שנלב"ע בימי עלומה".
בקולופון כתוב:
"הכותב... אהרן בן כמהר"ר זכריה בן יעיש אלחמדי אללוי יש"ל. ונשלם ביום ד' כ"ז לחודש כסלו... שנת...
מרי אהרן בן יהודה חמדי הלוי נולד להוריו ר' יהודה וחמאמה-יונה בת אהרן שלום כהן אלמעלם, בעיירה אלמדיד ביום שני, ז' בפסח, כ"א בניסן תרע"ב (1912/4/8).
בילדותו שלחוהו הוריו לצנעא - מוצא המשפחה, כדי ללמוד תורה. למד תורה בצנעא אצל מרי יחיא גיאת ובנו עזרי וישן בבית דודתה כשפשטה מגיפת אבעבועות שחורות בצנעא חזר להוריו. למד תורה בצנעא אצל מרי יחיא קאפח, ולאחר פטירתו למד אצל מרי יחיא אביץ', מגדולי...
ר' אהרן בן שמואל חמדי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר ערבות לחוב של יוסף בן אברהם אלכאשאת בשנת תש"ט (1949), סמוך ממש לעלייה הגדולה לארץ.
יתכן וחתום בתור עד ולא היה מנהיג.
מרי דוד בן מסעוד הלוי חמדי כתב חיבור לתורה בשם "מים שאובים" בשנים תרמ"ט-תרנ"ב (1889-1892), בעיר מֻצְ'מַאר מדרום מערב לצנעא, קרוב לעיר מנאכ'ה. הספר הוא ליקוטים וטעמים לתורה עפ"י הפרד"ס, ונדפס ע"י יוסף חסיד בירושלים תשכ"ז.
יתכן והוא קרוב משפחה של ר' לוי חמדי, נשיא קהילת מצ'מאר בשנת תרי"ט (1959), כאשר ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. מהקדמתו לספר ניתן לדעת פרטים רבים אודותיו. הוא מזכיר חיבור נוסף...
מרי יוסף חמדי היה חכם בצנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי הודה שיש לו חוב לדיין מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי. זאת בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ.
בפנקס בית הדין כתוב:
הודה יעיש בן מ"ו יוסף אלחמדי שיש אצלו למ"ו סאלם בן מ"ו יוסף אלבשארי יצ"ו מאה ושמונה רוטלים וחצי כאזרון, וסך...
ר' יוסף בן זכריה הלוי חמדי העתיק את ספר הקבלי - ספר הסגולות, למרי שלום בן יוסף הקרחי. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י כתב היד חי, כנראה, במאה הי"ט.
בכה"י מ"ד דפים, הועתק במימון האחים אהרן ושלום בני סעיד עזירי. הוא העתיק גם את הפירוש הקבלי לסידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי, ספר נפוץ ביותר בתימן, אך ההעתק לא נותר בידינו. בסוף כתב היד ליקוטים מהזוהר.
בקולופון כתוב:
"...
מרי יוסף עאמר בן עואץ חמדי היה חכם במחצית הראשונה של המאה הי"ט בעיר שג'אדרה שבמרכז תימן. בעיר זו נולד מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא (ע"ע). הוא ידוע לנו מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל. בספרו חפץ דוד, שהוא ליקוטים לתורה, מזכיר ר"ד גמליאל רבים מחכמי תימן בני דורו, דהיינו אמצע המאה הי"ט, הן מצנעא שם חי, והן מישובים. הסמוכים לצנעא. בין החכמים הוא מזכיר את מרי "יוסף עאמר בר' עואץ' אלחמדי...
מרי יחיא חמדי היה מרי העיר מנאכ'ה שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן. ספיר כותב, כי היו בעיר מ"ה משפחות של יהודים אשר גרו מחוץ לחומות העיר. המוסלמים חיו בתוך העיר שהייתה גדולה מאוד ומבוצרת. היהודים ישבו לבטח, ומצבם הכלכלי היה טוב מאוד ביחס למקומות אחרים. היהודים התפרנסו ממסחר וממלאכה, היו בה שני בתי כנסת, האחת בנשיאות מרי צאלח יהודה והשניה בראשות רב העיר, מרי יחיא...