חכמי תימן

תצוגת 141 - 150 מתוך 249

מרי חלפון בן יצחק בן בנדאר היה חכם ואחד מגדולי התורמים בתימן ובעולם היהודי לישיבות ארץ ישראל במאה הי"ב.

שמו ידוע מקטעי הגניזה אשר נמצאו בבית הכנסת העתיק במצרים. בגניזה זו נמצאים מסמכים רבים הקשורים ליהודי תימן וקשריהם עם ישיבות בבל וא"י. ממכתבים אשר נמצאו בגניזה ניתן ללמוד, כי הוא ואביו, ר' יצחק, שהיה עוד בחיים בשנת ד'תתצ"ב (1132), היו תורמים קבועים לישיבות א"י. במכתב תודה של הסופר...

בבי': ש"ד גויטיין, התימנים, ע' 27, 56, 59, 60, 70, 73, 141.

ר' חלפון בן מצ'מון בן יפת המכונה גם חסן בן בנדאר היה נגיד יהודי תימן באמצע המאה הי"ב. הוא חי בעדן כפי שכל הנגידים ממשפחתו חיו בעדן. בתקופה של מאתיים שנה בערך, מאמצע המאה הי"א ועד לאמצע המאה הי"ג, שימשו נגידי תימן אישים ממשפחתו.

הוא שימש נגיד בשנים ד'תתקי"ב-ד'תתקל"ב (1152- 1172), והחליף את אביו ששימש נגיד בשנים דתתקצ"ב- דתתקי"א (1132-1151). ר' יהודה אלחריזי הקדיש לאביו מצמון את אחד...

בבי': אלי שטרויס, ציון ד' (ירושלים תרצ"ט), ע' 217-231; גויטיין, התימנים, ע' 81-83 (יהדות תימן, ע' נ"ז-ס'); רצהבי, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 108.

ר' חלפון בן מצמון בן חלפון בן מצמון בן חסן-יפת בן בנדאר היה נגיד-נשיא יהודי תימן במאה הי"ג. הוא חי בעדן.

בתקופה זו הנגידות עברה מאב לבן, ואף סבו, ר' חלפון בן מצמון בן יפת היה נגיד (ע"ע הבא). השפעתם הגדולה הייתה גם בזכות עושרם ומעמדם הרב. הם היו סוחרים גדולים ובעלי אוניות וסחרו עם ארצות רבות. הוא היה נגיד במחצית הראשונה של המאה הי"ג. אביו,

ר' מצמון המכונה גם "שמריה נגיד ארץ...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 81-82.

ר' חלפון בן "שמריה נגיד ארץ תימן" היה אף הוא נגיד תימן באמצע המאה הי"ג. שלמה גויטיין כותב, כי אולי מדובר בנגיד מצמון בן חלפון בן יפת-חסן דלעיל, ואולי מדובר בנגיד אחד אשר היו לו שני שמות. הספק עדיין מכרסם, שכן השמות חלפון בן מצ'מון בן חלפון בן מצמון מקשים על קביעה וודאית, ועל סמך השנים ניתן להעריך האם מדובר בסבא או בנכד. ועוד, מצ'מון הוא שם בערבית שתרגומו לעברית שמור, ויתכן מאוד, כי השתמש כל...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 81-83; טובי, ידיעות על יהודי תימן, פעמים 64 (קיץ תשנ"ה), ע' 91.

מרי זכריה בן שלום בן מעודד החלפוני או בכינויו הספרותי ר' יוחנן מזרחי, היה מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז-י"ז, וגדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. שמו וחיבורו התפרסמו רק בשנים האחרונות ע"י כותב שורות אלו.

נולד בשנים ש"כ-ש"ל (1560-1570) בערך, במחוז רדאע כנראה. הוא מוזכר לראשונה בסידור שכתב מרי יצחק ונה מהדורה קמא בשנת שנ"ז (1597), שם הוא כותב "משמו של ר' יוחנן מזרחי שמעתי". ר"י ונה חי בעיר מעבר...

בבי': גברא, משנה ותלמוד עם פירוש המזרחי, א' ברכות ופסחים (שם הפניות נוספות); כת"י דודי-אהרן שרמי, רמלה.*

מרי יהודה חמאמי היה חכם בישוב גוהז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גוהז נמצא במחוז חימה, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: אקטם, חמאמי, סעד, חובארה, נגאר, רוצ'י ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אקטם.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל...

ביב' פנקס השליחות ע' מ"א

ר' יוסף בן יוסף חמאמי העתיק שני חיבורים: תורה והגדה של פסח, בעיר תנעם שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. כתב היד הראשון הוא תאג' אשר העתיק בעיר תנעם בשנת תקפ"ג (1823). התורה עם תרגום, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י לתורה.

בקולופון בסוף חומש שמות:

"והכותב... יוסף בן יוסף חמאמי... שבט בקל"ד (לשטרות, תקפ"ג - 1823)".

ישנו קולופון נוסף בכת"י מחודש ניסן. בסוף כה"י, רשימות משפחתיות מהשנים...

בבי': כת"י ולרשטיינר ב"ב 33-39659; כת"י מונטריאול א' 217-40606.

ר' יוסף בן יוסף חמאמי ידוע מתוך הגהה שכתב בשולי קונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ, או בשמו הנוסף תוצאות חיים. יתכן ומדובר בר' יוסף בן יוסף חמאמי מתנעם (ע"ע קודם).

את ההגהה מצאתי בשולי כתב יד, ואלו דברי השער: "וזה השם אשר ראוי לקראו בן ספר תוצאות חיים".

כה"י הוא חיבור מהרי"ץ חלק הדקדוק העוסק במסורה לתנ"ך בלי פסוקי התורה. ההגהה בעמוד 20 בכה"י, והיא מתייחסת לפסוק בפרשת תצוה "וסמכו אהרן",...

בבי': כת"י ששון (486)610-9227.

עמודים