ר' חסן בן יחיא היה מנהיג בישוב חמדה נונה, כנראה, באזור זראגה בשנת תרל"ט (1879). הוא חתום על כתובה, כדרכם של המנהיגים בתימן, ליחיא בן שלום וחנה בת אלהברי. אחריו חתום ר' שלום בן חסן.
יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.
חכמי תימן
תצוגת 201 - 210 מתוך 249
מרי חסן בן יעקב היה דיין וראב"ד בישוב מורבעה שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך כתב הסמכה לרבנות שנתן למרי סעדיה חוזה בשנת תרצ"ו (1936), מחבר הספר על ר"ש שבזי ויהודי שרעב, הספר החשוב ביותר על יהדות זו.
בשנה זו הוסמך ר"ס חוזה גם ע"י גדולי חכמי שרעב: מרי שלום סעיד חדה - ראב"ד שרעב, מרי יעקב יהודה - ראב"ד גבל חבשי, מרי נתן היטלי - ראב"ד כזיעה ומרי חיים יחיא סנואני - ראב"ד...
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 26.
ר' חסן בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ז, עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקום הכתיבה.
בכה"י ק"ע דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המיוחס ליונתן בן עוזיאל. ישנה השלמה בכתיבה שונה, ובמקומות מסומים האותיות הושחרו. נכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה.
בקולופון כתוב:
"ספרא... חסן בן סעיד... כתבה על שם... מו' יוסף בן סעדיה".
בבי': כת"י מונטריאול א' 206-40695.
ר' חסן בן סעדיה היה מנהיג בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע שם המקום. הוא חתום על שטר חוב לנצ'רה בת מעוצ'ה דוד, עם ר' עוץ' בן יחיא. שניהם שימשו כנראה מנהיגי המקום.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 70.
מרי חסן בן סאלם=יפת בן שלום סעדיה היה חכם בעיר צ'אלע שבדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפרסם בזכות ספרו "חק נאמן" - פירושים וטעמים לתורה גם עפ"י הסוד. בין מקורותיו: תורת משה, פני דוד, נחל קדומים ועוד, וכן שמועות מפי אביו, מרי שלום, ורבו מרי אברהם בן דוד, מחבר הספר "פרדס רימונים".
בכה"י תש"ל דפים, ומסודר בצורת שאלה ותשובה: למה... והטעם...
שם החיבור חק נאמן רומז לשמו...
בבי': רצהבי, תורתן, ע' קל"ח; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קפ"א; כת"י בן צבי 1146 (טובי 46); כת"י ירושלים 4520°8.
ר' חסן בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב קרית אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר בשנת תע"ה (1724). הוא חתום עם ר' דוד בן יוסף על שטר למכירת סידור, אשר הועתק בשנת שפ"ד - 1624. את הסידור המקורי מימן ר' יוסף בן אברהם. השטר של מכירת כתב היד היה בי"ז בתשרי שנת בל"ו לשטרות (תפ"ה - 1724). שטר המכירה נמצא ארבעה דפים מסוף כתב היד.
בבי': כת"י קוק 724-21537.
מרי חסן דוד היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם, מרי יחיא בן יחיא ומרי שלמה יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
ביב': פנקס השליחות ע' מ"ט
מרי חסן דוד היה דיין בבי"ד של אחד הישובים במחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על כתב הסמכה לדיינות למרי חסן-יפת חוזה בתאריך כ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1932). הוא חתום שלישי, וחתומים עמו: ראב"ד מרי יעקב יהודה, מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד. נוסח כתב ההרשאה לדיינות פורסם ע"י מרי סעדיה חוזה, בנו של מרי יפת שהוסמך.
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' רס"ד.
מרי חסן דוד היה חכם או דיין בבי"ד של העיר צ'וראן שבדרום תימן. הוא חתום על תשובות בי"ד של העיר לשאלות הרב אברהם קוק, אשר שלח את שאלותיו לחכמי תימן באמצעות שליח העלייה שמואל יבניאלי בשנת תרע"א (1911). שני חכמים חתומים על התשובות: מרי דוד משה ומרי חסן דוד, ביום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911).
בבי': יבניאלי, ע' 195.
מרי חסן יהודה היה דיין במחוז שרעב בשנת תרצ"ז (1937). לא ידוע לי שם הישוב בו חי במחוז שרעב.
הוא חתום על כתב הרשאה לשחיטה לתלמיד חסן יהודה ביום שני, כ"ח בסיון ברמ"ח לשטרות (תרצ"ז - 1937). הוא חתום ראשון, ואחריו "הצעיר שלום בן משומר מזרחי, נע"ג, שליח ב"ד צנעא", החתום בשנת ברנ"ו לשטרות (תש"ה - 1945).
בבי': ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 90-91.