חמאמי-צעדי, סעדיה בן חסדאי
ר' סעדיה בן חסדאי צעדי-חמאמי העתיק בעיר צעדה, בצפון המרוחק של תימן, את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784). כנראה, שהיה חכם ידוע בצפון תימן בתקופה זו, שכן בכתב יד נוסף (כת"י פלדמן 80) מן המאה הי"ט מצאתי קובץ חיבורים, ובדף הקולופון דף 69א' מצאתי כתוב:
"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון זה הלשון נמצא בכתיבת יד מורי ורבי סעדיה בן חסדאי יש"ל וכתב, שמצאו בכתיבת יד מו' סעיד דרין זצ"ל".
ואולי כותב קטע זה הוא ר' "דאוד בלא"א צאלח הלוי ס"ט", המוזכר בכתב היד כאחד המעתיקים. כיוון שהשם חסדאי נדיר ביותר בתימן, קיימת סבירות גבוהה שהכוונה למרי סעדיה בן חסדאי צעדי-חמאמי. אמנם, כתב היד השני נכתב בישוב אלחג'ר שבמחוז חידאן, אך שתי הערים - חידאן וצעדה נמצאות האחת ליד השניה בצפון הרחוק של תימן, ויתכן, כי תלמידו של מרי חסדאי גר בעיר חידאן הקרובה. מסתבר, כי תלמידו, ר' דוד בן צאלח הלוי אינו מרי דוד בן צאלח הלוי, זקן העדה של יוצאי העיר חידאן בזמן העלייה לארץ בשנת תש"ט (1949), ויתכן כי זקן העדה הוא שהעתיק חלק מכתב היד ואינו תלמידו של מרי חסדאי.
אם הזיהוי אכן נכון, ניתן להסיק, כי מלבד העתקת הלכות אסורות לרמב"ם כתב חיבור כלשהו, ובו ציטט ממרי סעדיה דרין, מחכמי צנעא במאה הי"ז, וכן כתב הגהות ופירושים להלכות הרמב"ם.
בקולופון של הלכות מאכלות אסורות כתב:
"נשלמו הלכות מאכלות אסורות בעזרת קורא מראש הדורות בהו"ש יום חמישי י"ט בתמוז בצ"ה (לשטרות, תקמ"ד - 1784) פה צעדה. והכותב העני סעדיה בלא"א חסדאי בן חזמ"ק (סעיד בא"ת ב"ש) בר' גד בר' עודד בר' דוד המכונה אלצעדי ומקרוב חניכתו חמאמי".
ע"ע ערך: סעדיה בן חסדאי, לוי, דוד בן צדוק.